מאמרים מומלצים השרון

יש לי שריטה עם חגים. מודה. מאז שאני זוכרת את עצמי כל חג מביא אליי תחושה מורכבת. תחושה שמאז הגירושין הפכה מורכבת יותר. בשנים האחרונות

האביב הזה מביא אליי כל כך הרבה ריחות וצבעים ותחושות והכל כל מוכר ועדיין מרגיש כמו פעם ראשונה. האביב הזה הביא אליי את הסיפור הזה

ביעור חמץ בבית, נראה שגם השנה לא אעשה ובכל זאת, סיקרן אותי למצוא קשר רעיוני בין מצוות ביעור חמץ לביני, כך שאוכל לקיים את המצווה

"שור עם קרניים ארוכות, גם אם לא יינגח, תמיד יואשם בנגיחה" (פתגם מלזי). יש משהו מאוד חסכוני בדעה קדומה. משפט אחד יכול להציג את כלל

יום שלישי, בוקר, הילדים אצל הלשעבר, אני מתעוררת בקצב נעים ולא מאיץ אל תוך השקט הזה שאתה פוגש רק כשאתה מתעורר לבד, עם עצמך. אני

מתי בפעם האחרונה השלמת את המשפט "בשבילי אהבה זה …" האם הרגש הזה שאנחנו מרגישים הוא אהבה? מה יצר אותה ומה מחזיק אותה? מה יקרה

כשנולדו לי ילדים והפכתי להיות אמא. לקח לי זמן לזהות שהם הגיעו עם תוספת קטנה, שקופה ובלתי נראית. כשנולדו לי ילדים נולדו לי גם רגשות