“חג הסכת תעשה לך שבעת ימים, באספך מגרנך ומיקבך” [דברים ט”ז 13]. פרשת “וזאת הברכה” נקראת בשמחתתורה, בסיום חג הסכות :”כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים” [ויקרא כ”ג 43]. זכה החג לכינוי נוסף במקרא:”… וחג האסיף… באספך את מעשיך מן השדה” [שמות כ”ג 16]. חג הסכות הוא זמן אסיף:”חג הבא בזמן אסיפה” [חגיגה י”ח , א’]. תוכן החג בנוי על השרש א.ס.ף. השנה נאספת אל עמיה, האדם אוסף את תוצרת השדה, משה נאסף א עמיו, האור ההולך ופוחת גם הוא נאסף מןהעולם. מגילתהזמן – מגילת קהלת,נכתבה על פי המסורת על ידי המלך שלמה, בערוב ימיו. תחושת הסוף מלווה את הכתוב:”מה יתרון לאדם , בכל עמלו שיעמול תחת השמש. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת…” [קהלת א’ 3-5]. גישה דטרמניסטית , העומדת בניגוד מוחלט לתרבות היהודית, אשר בה עומד האדם במרכז ההשפעה ונוטל חלק במעשי הבריאה. הגישה היהודית היא הגישה של אפשרויות- האדם,כאמן האפשרויות, קובע את השימוש בהן. גילו ודבריו של המלך שלמה, צובעים את המגילה באפור. צבע זה שולט גם בנוף, בעונה זו של הסתיו. [פרשה ארץ ישראלית, כהן מאיר]
