“ויאמר ה’ אל משה עלה אל הר העברים הזה, וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל” [במדבר כ”ז 12]. משמעותו של “הר העברים” אינה נהירה. האם זהו שמו של ההר, ושמא זהו כינוי להר חשוב?! בספר דברים נזכר ההר שנית.: עלה אל הר העברים הזה, הר נבו, אשר בארץ מואב, אשר על פני ירחו…” [דברים ל”ב 49]. כאן מזוהה הר העברים עם הר נבו. כתוב נוסף מזהה את הר העברים עם הר נבו ראש הפסגה:”ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ראש הפסגה, אשר על פני ירחו” [דברים ל”ד 1]. ראש הפסגה הוא אולי ציון טופוגרפי הבא לבטא מיקום על גבי ההר. הר העברים הוא אולי “עיי העברים” , הנזכר “במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש” [במדבר כ”א5 11]. רש”י מפרש :”העברים-דרך מעבר, העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי, במזרחה של ארץ מואב”. יש כאן שני דגשים”: האחד מסמל ציון בין מואב לאמורי, במזרח ארץ מואב. והאחר מתאים לנאמר בשירת הבאר “ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה , ונשקפה על פני הישימון” [במדבר כ”א 20]. הגיא בשירת הבאר נזכר שוב בקבורת משה “ויקבר אותו בגי בארץ מואב” דברים ל”ד 6]. זהות זו מקרבת אותנו להר נבו. לדעתו של זאב ארליך, יש לזהות את הר נבו מזרחה מהזיהוי המקובל כיום, אשר ממנו אין תצפית הנשקפת אל הישימון – מזרחה. משה נושא תחנונים לה’ שיותר לו לעבור את הירדן “אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן…”, וזוכה לתשובה באותה לשון “ויתעבר ה’ בי למענכם… רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה” [דברים ג’ 25-26]. על ההר הזה נסתם הגולל על שאיפתו של משה , להיכנס ארץ ישראל. [פרשה ארץ ישראלית, כהן שמואל].
