“קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אותם הר ההר… ואהרן יאסף ומת שם” [במדבר כ’ 25-26]. בפרשת “חקת” מת אהרן בזמן נדודי בני ישראל ב”הר ההר על גבול ארץ אדום” [במדבר כ’ 23]. אין תמימות דעים באשר לזיהוי מקום הר ההר, ויש הטוענים למיקומו באזור מעלה עקרבים שבנגב. מסורת אחרת מצביעה על זיהוי הר ההר בג’בל הארון , בקירבת פטרה. ג’בל הארון מתנשא לגובה של 1350 מ’ מעל פני הים., והוא הגבוה והמרשים שבהרי פטרה. בראש ההר מצוי קבר מקודש למוסלמים .המקום נזכר רבות על ידי עולי הרגל ואף הנוסע האלמוני, מחבר הספר “ייחוס האבות”, בשנת 1337, מתאר , “הר ההר , שם קבור אהרן הכהן, והוא במערה סגורה, ועשו עליו כיפה נאה , והולכים שם היהודים להשתטח ומתפללים , ואין מונע אותם.. והישמעאלים מחזיקים אותו בטהרה ובכבוד גדול”.
כתובת מעל פתח המבנה מציינת שהמסגד נבנה בקופת הסולטאן הממלוכי אבן קלאון, במאה ה13 לספירה. מסורת מוסלמית קדומה מספרת שנשמתו של אהרן הגיעה לפטרה, ובהגיעה הזדעזעו ההרים בחיל וברעדה. רק הר זה נותר שלם, ונמצא ראוי לקלוט את נשמתו של אהרן. המקום קדוש ליהודים, למוסלמים, לנוצרים ולשומרונים. הבדואים נוהגים לפקוד את המקום , ל”זיארה”, ולשאת בו תפילה. באתר נתגלו כתובות יהודיות, של משפחות נג’ארה וקסטל שהתגוררו בצפת, חברון ועזה במאה ה16-17 לספירה. [פרשה ארץ ישראלית, כהן מאיר].
