סבתא שלי והילדות שלי שהזדקנה ביחד איתה

 
צליל הרטט של הנייד מעיר אותי לפני זמנו של השעון המעורר.
הודעה מאמא.

חלמתי על סבא, היא כותבת, הוא היה נראה כל כך שמח ומאושר ואז הסתכל אליי ואמר לי יא בינתי לכו לבקר את סבתא, עוד מעט אני בא לקחת אותה אליי.

אסע אליה, אני כותבת מיד.

כמה שעות אחרי אני נכנסת אל סמטאות צרות המובילות אל הבית של סבתא. תמיד כשאני מגיעה אל השכונה שלה, בחלק הנשכח של תל אביב, הנהיגה שלי הופכת דרוכה.

בשכונה של סבתא אין לאנשים מה להפסיד וכשאין לאנשים מה להפסיד הם הופכים בלתי צפויים.
מרחוק אני רואה את הבית הקטן וגל של זכרונות מציף אותי. הנה בקומה השנייה המרפסת הזעירה. לרגע אני ממש יכולה לראות את סבא תולה כביסה לבנה על החבלים הרופפים. הוא מחייך אליי והלב שלי מגיב בשמחה גדולה ואני מרגישה כמה גדול חסרונו.
בחצר אני רואה את הגזע הגדום שנשאר כמזכרת עצובה מעץ הגויאבות הגדול שסבתא התעקשה להוריד והריח המוכר עולה כאילו היה כאן עכשיו.

אני נכנסת אל הבית ורואה את סבתא שוכבת במיטה. היא רואה אותי וכולה הופכת מוארת.
יא רוח’י היא אומרת, איזו הפתעה, איך אני אוהבת הפתעות היא מוסיפה ולרגע נראית לי כמו ילדה בחנות של ממתקים.
אני מנשקת אותה מיליון נשיקות קטנות והיא מניחה שתי כפות ידיים רכות על לחיי מקרבת אותי אליה ואומרת, תני לנשק אותך ילדה שלי, אח"כ היא מרחיקה אותי ממנה ולוחשת אליי אבוס עינק, כמה שאת יפה, כל כך יפה אבל למה ככה רזה יא חייאתי?

אני נשכבת לצידה מניחה עליה את הראש וכל הרכות הזו שעוטפת אותי לוקחת אותי אחורה אל קיץ חם, אל החופש בו היינו נוסעים צפונה אל סבא וסבתא.

אני עוצמת עיניים ונותנת לזיכרונות לקחת אותי אליהם.
אני ילדה קטנה יושבת על הרצפה משחקת רמי אבנים עם גיא. ברקע מוסיקה של אום כלתום, כי סבא אומר שחשוב שלעולם לא נשכח מאיפה הוא הגיע.

מידי פעם אני שומעת את קול צחוקו הרועם כשהוא מעצבן את סבתא. סבא אוהב לעצבן אותה, אבל תמיד בסוף כשהיא ממש מתעצבנת הוא מחבק אותה ואומר אליה, יא לטיפה, מה את מתעצבנת, את יודעת שאני אוהב אותך. בסוף סבתא תמיד מתרצה ומסכימה לחייך אליו בחזרה.

סבתא אני אומרת, אולי תכיני לי לאכול מחמא בסחנא?

סבא וסבתא צוחקים והיא אומרת אליי יא עומרי כמה פעמים אני צריכה להגיד לך אומרים לאח’מא בסח’אן?
ויקטור, היא אומרת, בוא תעזור לי במטבח, הילדים רעבים ואני יודעת שעוד רגע יתמלא הבית בניחוח עדין של עגבניות עם בשר מתובלים בקורט של קינמון והמון של אהבה.

זאת הסבתא שלי.
זאת הילדות שלי שהזדקנה ביחד איתה.

שתהיה שבת של שלום

תגובות