יותר ויותר הורים פונים בשנים האחרונות לייעוץ והכוונה בכל הקשור לחינוך הילדים ולהשבת השקט בבית.
הורים מכל גווני הקשת, מחפשים דרך להתמודד עם בעיות התנהגות שונות. לנוכח צורך זה, קיימים כיום עשרות מנחי הורים העוסקים בתחום הנחיית הורים, הן קבוצתית והן פרטנית.
פורטל השרון פוסט יצא לבדוק מהי הנחיית הורים, מי צריך אותה והאם באמת אנחנו הורים כאלה גרועים?
ריבי לוין, מדריכת הורים ומנחת קבוצות בשיטת אדלר, גננת מזה 15 שנים, מאמינה באמרה ש"כל ילד זקוק למבוגר אחד שיאמין בו". במשך שנים רבות היא מדריכה הורים מדי יום במסגרת עבודתה כגננת ולאחרונה החליטה לקחת את כל הידע שצברה בשנים הללו ולעסוק בתחום הנחיית הורים.
מהי בעצם הנחיית הורים?
"הנחיית הורים עוסקת בשדה רחב של התמודדויות, הכוללות היבטים רגשיים והתנהגותיים אצל ילדים ובני נוער, שאינם קשורים דווקא להצבת גבולות וקבלת מרות, אלא גם למצבי משפחה מיוחדים, הדורשים התייחסות רגישה ומדויקת לנושא ספציפי. ניתן להזכיר דוגמאות כגון: משפחה המורכבת משני בני זוג עם ילדים מנישואין קודמים, משפחה הכוללת שני בני זוג מאותו המין, חיי משפחה הכרוכים בנסיעות רבות המונעים השתלבות איתנה במערך חברתי, שעות עבודה ארוכות וכדומה".
האם את חושבת שהורות בעידן הזה, קשה יותר מבעבר?
"ללא ספק כן. חשוב להבין תחילה, שהילדים של היום הם לא הילדים של פעם. היום הורה ממוצע רואה את ילדיו כשלוש שעות ביום, כאשר מדובר על ילדים בני חצי שנה עד שש, הגיל הקריטי להתפתחותו התקינה של הילד. יום לימודים של ילד בן שלוש מתחיל בשעה 7 בבוקר ומסתיים בשעה חמש לכל הפחות. נוצר מצב שיום הילדים עם ההורים מתחיל בעצם בשעה חמש בערב, כאשר באותה שעה ההורים חוזרים עייפים וקצרי סבלנות. מרבית הבעיות הנוצרות נובעות מכך שהילד לא מקבל את תשומת הלב הראויה לה ומבין עם הזמן שהתנהגות לא טובה תמשוך יותר תשומת לב. אנחנו כמבוגרים, עוד זוכרים איך שהורינו רק הסתכלו עלינו ומיד היינו נאלמים דום ולא מבינים איך זה שהילדים שלנו, עושים מה שהם רוצים, בוכים ובועטים והופכים אט אט למלכי הבית. להורים היום אין את הזמן, הכוח והסבלנות לספק לילדים את מה שהם צריכים. בהנחיית הורים הם לומדים כיצד לתעל את הזמן. כיצד לפתור קונפליקטים תמידיים עם הילדים.
מתי היית ממליצה להורים להגיע להנחיית הורים?
"לצערי הרב" אומרת ריבי לוין " הורים רבים פונים אלי להדרכה רק כאשר מתעוררות בעיות עם הילדים. כשילד בן שלוש הופך פתאום לקובע בבית, שבוכה עד עילפון ואז מקבל את מה שהוא רוצה. או כאשר הנער בן 14 שלהם חוזר עם ריח אלכוהול כשהוא היה, על פי דבריו, מכין שיעורים עם חבר. אני מאמינה שגם בתחום הזה יש לפעול כפי שהיינו פועלים בכל תחום ומקדימים תרופה למכה. הנחיית הורים מיועדת גם לכאלה שהיום רוצים לשפר את הקיים או לחילופין ללמוד דרכים להתמודד עם משברים אם וכאשר אלה יגיעו".
אז בעצם כולנו זקוקים להנחיית הורים?
"אני מאמינה שבגדול כן, מי פחות ומי יותר אבל הכוונה נכונה אף פעם לא מזיקה. אף אחד מאיתנו לא קיבל חוברת הסברה יחד עם הילד, נתנו לנו חבילה קטנה בבית החולים ואמרו לנו, קחו, תתמודדו. אנחנו מתחילים לקבל עצות מכל הורה מתחיל, על איך לחנך, איך להאכיל, באיזה גיל הוא צריך ללכת ומתי הוא יגיד את המילה הראשונה. מה שאנחנו צריכים להבין שכל ילד הוא עולם שלם בפני עצמו . כל ילד גדל בסביבה אחרת, משפחה אחת ויש לכך חשיבות מכרעת. הסביבה והבית מהווים כתשעים אחוזים מאישיותו של הילד ועצות מהורים אחרים לא תמיד עוזרות או נכונות לילד שלכם".
אם ככה, אין ילד רע, יש הורה גרוע ?
"הייתי מנסחת את זה קצת אחרת ואומרת שהאחריות ליחסים בין הורים לילדים, היא בראש ובראשונה האחריות של ההורים, המבוגרים. ילד לא יכול לקבוע את מערכת היחסים שלו עם הוריו ועל כך מתבססת הנחיית הורים. לא מדובר בהורים טובים או רעים או בילד טוב או רע. ברור שהתנהגות הילד נובעת באופן ישיר מהתנהלות ההורים אך לא מדובר חלילה בהורות רעה, אלא בהורות של ימינו אנו, שהיא קשה ומאתגרת ולא צריך להתבייש לקבל קצת עזרה".
