לזכרו של עדן מוסאי: פסל האור של האמנית פנינה מלך

פרוייקט קהילה זוכרת: משפחות שכולות נפגשו בבית יד לבנים עם יוצרים שהנציחו אמנות לזכרם של יקירם. בפרויקט- אמנים מתחומי אמנות שונים, פגשו משפחות שכולות מסניף יד לבנים בכפר סבא, בעקבות מפגש או סדרה של מפגשים יצרו האמנים יצירה אמנותית חדשה בסימן של אור, אופטימיות ותקווה.

מרגש: משפחות שכולות נפגשו בבית יד לבנים עם יוצרים שהנציחו אמנות לזכרם של יקירםיו”ר יד לבנים, פנינה בורנשטיין המסורה והמוערכת הסבירה כי רבים לקחו חלק בפרויקט הייחודי התנדבותי שבו נערך מפגש בין משפחות שכולות לאמנים מתחומים שונים.

אין מדובר כאן בפרויקט הנצחה אישי אלא בעבודות אמנותיות מיוחדות אשר האמנים לאחר שפגשו את המשפחה השכולה, שמעו על החייל שנפל וראו תמונות שלו, יצרו בהשראת המפגשים עם משפחתו עבודת אמנות כל אחד בתחומו, אשר מבטאת את תחושותיהם, ערכיהם, המסר שספגו וכל חיבור אחר אותו הם מרגישים למשפחה השכולה.

המשפחה השכולה נתרמה מעצם המפגש שבו העלו את זכרו של היקיר שאיננו והן מהידיעה שיקירם מונצח בעבודת אמנות או ביצירה כלשהי. שמו של הפרויקט הוא יצירות מאירות כאשר למילה מאירות- פנים שונות.

ראשית להאיר למשפחה שכולה חשכה שקימת מעצם העדרו של הנופל. שנית להאיר לציבור את הכוח המרפא שבאמנות, להאיר לקהילה את הדרך של הזיכרון, להאיר לאמנים שמתנדבים בפרויקט את ההתנדבות כזכות. יש כאן את הניגוד בין חושך לאור- הרצון להדגיש את האור, שמסמל חיים, טוב, כוח, יכולת, קיום.

כחלק מהתנדבותם האמנים יצרו מחומרים שלהם והיצירות הוצגו באודיטוריום בית ספיר.
"כאשר הגעתי למשפחת מושאי מיד ראיתי את הצער בעיני כל בני המשפחה: דליה ואורי ההורים, דוד ושרון אחיהם לעדן ז"ל. ידעתי שהם נמצאים באותו המקום בו הייתי אני ובני משפחתי לפני עשרים ושש שנה, כאשר איבדנו את בועז שלנו", מסבירה האמנית פנינה מלך "כל שהיה ביכולתי לעודד, לשפר ולהטיב עם הרגשתם, היה מתוך ניסיוני האישי ורצוני העז להשפיע עליהם לטובה. שאפתי שיתחילו לראות את האור. שאפתי שהשמחה תתחיל לשרור בביתם, למרות שאנו יודעים שבכל שמחה קיים עצב. עצב אובדנו של עדן ילווה אותם אמנם לעד, אך החיים חזקים דיים כדי להמשיך עם שני הבנים היקרים שנותרו.

פנינה מלך. מתוך ניסיוני האישי

"כבר בפגישה הראשונה, כאשר לחלוחית הבהיקה בתוך עינם, ידעתי שאפסל להם את האור. את הפנים לאור. את התקווה לאור, כי רציתי שהאור ישכון בביתם, ואחריו תגיע השמחה. הייתי מאושרת כאשר ראיתי את ההפתעה והשמחה בפניהם בראותם את הפסל. ידעתי שהמטרה הראשונה הושגה.

"בפיסול התחלתי מיד עם אובדנו של בועז בני. רציתי עבודת ידיים מזוהמת. רציתי להתפלש בבוץ. ואכן, החמר השלים את מטרתי. עברתי שלבים שונים בפיסול אצל מפסלים ידועי שם. פיסלתי בקווים ריאליסטיים, יצקתי בתבניות את הפסל לגבס ולאחר מכן, לאבקת שיש ממנו התקבל לאחר ליטוש פסל שיש מבהיק. עברתי לפסל באבן טבעית תוך שימוש בכלים שונים וכן, לפיסול בברונזה. התנסיתי בעבודת זכוכית ופיסול בקל-קר כחומר גלם. אני תקווה, כי אכן, ישרורו האור והתקווה לאושר בבית מושאי ובביתם של כל אחד מאיתנו בכל מצב". 

עם הפנים לאור | מאת פנינה מלך

אני אתכם
יחד
עם הכאב
הדמעות
הגעגועים.
לפתע פסק חיוכו
חדלה ידו ללטף
חדלו שפתיו לנשק
חדלו עיניו לומר תודה
חדל להיכנס בסערה הביתה.
לפתע חדל ואיננו
בן יקר
אהוב נפלא
אך אני אתכם
עם פנינו לאור.



תגובות