הפטרת פרשת במדבר לקוחה מספר הושע פרק ב’. “והיה מספר בני ישראל כחול הים…”. חול הים הוא דימוי נפוץ במקרא לעם ישראל-כביטוי לריבוי. החול הוא חומר הגלם הבסיסי ביותר בטבע, פרי שחיקת הרים וסלעים מחד, וכיסוד לבניין סלעים חדשים מאידך.
יש ומקורו מהיבשה, כשהכל בובל כסחף על ידי הנחלים, או מוסע כטעונת מתעופפת על ידי הרוח, ויש שמקורו בפליטה מקרקעית הים אל היבשה. גם במדרש נמשלו ישראל לחול [במדבר רבה ב’, י”ז]: “מה החול הזה שאתה עושה בו גומא מבערב ובשחרית אתה מוצא אותה שנתמלאה, כך כל האלפים שחסרו ישראל בימי דוד, אימתי נתמלאו? בימי שלמה.
שנאמר [מלכים א, ד , 20]: “יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב…”. “וידבר ה’ אל משה במדבר סיני…” [במדבר א’ 1].
ארבעים שנה נדדו בני ישראל במדבר.ספר במדבר מתמקד בקורות העם במדבר.ממקום שהוא הרע בעיצומו היה המדבר למקור חיות רוחני . בו ניתנה התורה , בו התגבש העם , בו ניטעה בעם המוטיבציה וההכנה לכניסה לארץ ישראל. [פרשה ארץ ישראלית, כ”ש , כ”מ].
