אומנות מתבגרת: אומנים בני 18 מציגים תערוכה ראשונה, דווקא בקניון

הם נוטים להיות רועשים במיוחד, להסתובב בקבוצות גדולות ולהיות לא מובנים ומסתוריים. בני נוער, או בשמם הנוסף טיינג’רים, נוטים לעלות ברובנו קונטציות שליליות של מרדנות ואטימות. גם את האומנות שלנו אנחנו רגילים לצרוך במוזיאונים, או לפחות בגלריות ייעודיות. תערוכה חדשה מעניקה לנו הזדמנות להציץ לנבכי נפשם של המתבגרים ולראות אותם מזווית קצת שונה, גם מיקום התערוכה הייחודי מתכתב עם עולם הפנימי ומאפשרת שילוב בין אומנות לבילויים וקניות שמאפיינם את גיל התבגרות.




בניגוד לאומנים בוגרים שהשתפשפו בעולם האמתי בכלל ובעולם האומנות בפרט, אצל בני הנוער אין את הצורך בתחכום. היצירה שלהם היא אמתית וכנה וחפה מהצורך להיות חדשנית ומהווה מראה מדויקת למסתורי נפשם. רחלי פרץ, מנחת מגמת האומנות בתיכון אורט גוטמן בנתניה מסבירה: "לעיתים קרובות מתבגרים לא יכולים להביע במילים את מה שהם מרגישים, גם עם מדובר בדברים שלנו המבוגרים נראים, מובנים וברורים מעליו. כמי שנמצאת בקשר יום-יומי עם בני נוער אני רואה ומרגישה את הלחץ שמופעל עליהם מכל הכיוונים, מצד הסביבה, ההורים ויותר מכל מצד בני גילם. אומנות ויצירה זה הדרך שלהם להראות משהו מתוכם מבלי להרגיש ששופטים אותם והבוסריות והכנות הם הפן המרענן שהופך את היצירה שלהם לרלוונטית . תחומי העניין שלהם רחבים וערניים לדופק של החיים, לכאן ועכשיו. החל מרגשות אישיים, עבור לתחומיים חברתיים ועד לתגובות חתרניות לתופעות אקטואליות."

בין אלו שמציגים בתערוכה אנחנו יכולים למצוא את רעות מכלוף בת ה-18, תלמידה בתיכון חילוני מעורב, שבחרה להקדיש את יצירתה דווקא לרב עובדיה יוסף ז"ל. מכלוף מפרטת על בחירתה הלא שגרתית: " הרב עובדי’ה יוסף הוא דמות משפיעה מאוד בחיים שלי, הושפעתי רבות מכתביו השונים. חידושיו והנהגותיו מובילים אותי ולאחר פטירתו חשתי בחלל העצום שנוצר והרגשתי שבתהליך העבודה אוכל להתמודד ולנצל את הכאב למקום חיובי שהתבטא מתשומת לב שהקדשתי לפרטים הקטנים ועד לבחירת התמונות שעליהן התבסס הפרויקט."

לירון מעודה, גם היא בת 18, יצרה סדרת תמונות שנוצרו בהשראת החיבור העז שהיא מרגישה כלפי בני משפחתה. בסדרת תמונות מקסימות בתמימותם מציגה מעודה את הקשרים המשפחתיים במובן הפשטני של המילה: " ביצירה שלי שני מוטיבים עיקריים שחוזרים על עצמם – מוטיב החוטים, ומוטיב תצלומי המשפחה. החוטים ביצירה שלי קושרים בין הדמויות המצולמות, וכן בינן ובין הסביבה בה הן נמצאות. הקשר שנוצר בשל מיקום החוטים, יכול להתפרש כקשר של תמיכה ובטחון שנובע מהעמידה גב אל גב. מצד שני קשר זה יכול להתפרש כקשר חונק, אוזק, שלא מאפשר רווח, ולא מאפשר בריחה."

היצירות בתערוכה מגוונת ואין מוטיבים חוזרים ואנו יכולים למצוא חיבורים אישים יותר ופחות. החל מלהקות מוכרות שמהוות מודק השראה, דרך מוטיבים מוכרים מהתרבות הפופולארית ועד ההצגה המוכרת של תהליך ההתבגרות כקו דק בין עולם המבוגרים והילדים.

מור להב, לדוגמא, בחר להדגיש ביצירתו דווקא את תרבות גיבורי העל, שרבים מבני גילו שואפים מהם השראה, להב מרחיב על בחירתו: " ביצירותיי ניתן לראות בראש ובראשונה את דימוי גיבור העל הרווח – שימוש באנטומיה אשר מבדילה גיבור על מאדם רגיל, שימוש באייקונים וסמלים מייחדים, תלבושות תואמות וכו’. את גיבורים הצגתי במצבים אשר מנגדים לחלוטין את עליונותם ועל אנושיותם. גיבורי העל מוצגים כחלשים, נבוכים, מיואשים ואף ברגעי משבר, וזאת בניגוד ולדימוי הרווח שלהם בתרבות הפופולארית."

אלה רק חלק מבוגרי מגמת האומנות שיציגו בתערוכה אשר תתקיים בקניון עיר ימים. פרץ מרחיבה על בחירת המיקום הלא שגרתית:" רצינו שהיה קשר וחיבור לעולמם של בני הנוער. מיקום אחר, אליטיסטי יותר וכזה בעל קשר שהוא כביכול טבעי יותר לאומנות, היה יוצר דיסוננס וניתוק ומגביל את זה לקהל שצורך אומנות באופן ייעודי. לעומת זאת, הקניון זהו מקומם הטבעי של המתבגרים, הם מבלים שם עם חברים ומשפחה ומרגישים שם בנוח . לכן הסיכוי שהתערוכה תזכה לחשיפה רחבה יותר בין בני גילם של המציגים, הוא גבוה משמעותית בקניון מבכל מקום אחר."

התערוכה תוצג החל מה4 למאי ועד 12 למאי.
בקניון עיר ימים בנתניה

9:30-22:00- א-ה
ו-9-15:00-יום שישי
מוצ"ש – חצי שעה מצאת שבת עד 11

כתובת
בני ברמן 2 נתניה.

תגובות