איך מלמדים תינוק להירדם לבד/ חן טיסון – מדריכת שפת הסימנים דנסטן

השבוע דיברתי עם אמא עייפה שסיפרה לי שעד גיל 8 חודשים התינוק שלה היה “תינוק נוח”,
והוא ישן כמו תינוק, או לפחות כמו שמספרים באגדות ☺

שינה אצל תינוקות בכלל לא היה חלק מהשיח עד שמשהו השתנה…
היא סיפרה לי ש " הגיעה השעה 18:00, הוא היה מראה סימני עייפות, ידעתי שאני מתחילה טקס שינה, משכיבה אותו לישון, כמה טפיחות קלות על הטוסיק והוא היה נרדם.
ופתאום.. בין לילה… הכל השתנה.
כל הרדמה אורכת שעה וחצי, וגם אחרי שהוא נרדם, לא עוברות כמה דקות והוא מתעורר.
" עד לפני כמה ימים יכולתי לצאת מהחדר כשהוא נרדם, אבל עכשיו גם זה לא אפשרי כי ברגע שאני מתקרבת לכיוון הדלת – הוא מתעורר
וכל הסאגה מתחילה מהתחלה! "

אז איך מלמדים תינוק להירדם לבד ?

מושגים שיקחו חלק בחייכם בגילאים חצי שנה עד שנה הם מושגים כמו "קביעות אובייקט" ו"חרדת נטישה".
כשאנחנו מדברים על קביעות אובייקט אנחנו בעצם מבינים שהתינוק כעת מסוגל להבין בכל חושיו שאדם או חפץ ממשיכים להתקיים גם כשהם לא מול עיניו.

כלומר- אם אמא הלכה לרגע לסלון, היא עדיין מתקיימת בסלון, גם אני אם אני לא רואה אותה.
עד לא מזמן, בגיל צעיר יותר, כאשר יצאתם מהחדר, הפסקתם להתקיים מבחינת חושיו של התינוק.
אם הוא לא תפס אתכם בחושיו (חוש הראיה לדוגמא), מבחינתו לא הייתם קיימים ולכן היה קל יותר לצאת מהחדר מבלי שהוא מיד יקרא לכם או יבכה.

חשוב להבין את זה על מנת להכיל את הקושי שהתינוק מפגין בשלבי ההתפתחות השונים
סביב גיל 8- 9 חודשים ועל מנת להבין שברגע שנעלמתם מעיניו, הוא ירצה אתכם בחזרה לידו.
בחודשי החיים הראשונים ייתכנון שינויים רבים בהרגלי השינה של התינוק שלכם,
והם עשויים לקרות עקב שלבי התפתחות שונים ביניהם- חרדת נטישה וקביעות אוביקט.
שני מושגים אלה קשורים אחד לשני מאוד.

התינוק שלכם מבין עתה שהדמות המטפלת בו נשארת "קבועה" וממשיכה להתקיים גם מחוץ לחדר,
וטבעי ביותר שהוא ירצה אותה בחזרה לידו. רצון זה גורר בתורו את חרדת הנטישה.
חשוב לזכור שמדובר בשלב התפתחותי טבעי ונורמלי, ויותר מכך – החשוב להתפתחות התינוק,
והיות וחרדת נטישה יכולה לבוא לידי ביטוי בהרדמות ארוכות והתעוררויות רבות בלילה
הטיפ המרכזי בהקשר הזה הוא – לתת מענה מלא ואוהב לפחד ולחרדה שהתינוק מביע,
כי אם לא – יווצר חסך בשלב התפתחותי זה.

יכולת ההכלה שלכם את הקושי של התינוק שלכם
היא זו שתעזור לתינוק לעבור בהצלחה את השלב ההתפתחותי שלו,
ולהטמיע בתוכו את תחושת הביטחון והאמון שהוא צריך לקבל.
כל זה לא יקרה, אם נניח לו לבכות לבד בחדר וננסה בכל מחיר לחנך אותו וללמד אותו הרגלים שכרגע,
לאו דווקא נכונים לשלב ההתפתחותי שלו.

איך להרדים תינוק ?

בתור התחלה, הבינו ששינה אצל תינוקות והרדמה בפרט היא יכולת נרכשת.
וכדאי לקחת בחשבון שכל תינוק הוא אינדיבידואל ולכל תינוק יש את הקצב שלו והיכולות שלו.

נסו תמיד להניח את התינוק במיטה בדיוק כפי שהייתם רגילים לעשות לפני השינה.
שבו לידו וצרו נוכחות בחדר עד שתראו כי הוא רגוע ושליו.
בתחילת התליך של הלימוד שלבו מגע וליטוף על מנת ליצור תחושת רוגע וביטחון האומרת "אמא ואבא פה, והכל בסדר"
אם התינוק שלכם מאפשר לכם, נסו להתרחק קצת ושבו על כסא נוח במרחב החדר.
זה יכול להיות ממש צמוד למיטה וזה יכול להיות קצת יותר רחוק ולכיוון היציאה מהחדר.

במשך מספר ימים ואם התינוק נשאר רגוע ומאפשר לכם, התרחקו מעט עם הכסא לכיוון היציאה מהחדר. ברגע שהוא לא מתנגד וההרדמות קלות יותר וקצרות יותר תוכלו להמשיך לכיוון היציאה.
בהנחה שבמשך מספר לילות התינוק נרדם בקלות עם הנוכחות שלכם בחדר,
תרצו לבדוק שהוא מוכן ליציאה שלכם מהחדר ולכן התחילו ביציאה מהירה וחזרה בתוך רגע
עוד כשהוא ער בתוך המיטה אך ישנוני, כדי ללמד אותו שאנחנו יוצאים וחוזרים!
בפעמים הראשונות, כנראה שהוא יתרומם ויספיק לצאת מתנוחת השכיבה שבה היה,
אך ברגע שידע בוודאות שאתם חוזרים הוא ילמד להרפות ולשחרר.

עשו זאת 2-3 פעמים להרדמה,
עד שתראו שהוא לא מתרומםן אחריכם כשאתם יוצאים מהחדר.

כשזה יקרה,
נסו לרווח קצת בין היציאה והחזרה אל החדר.
חכו כמה שניות לפני שאתם חוזרים, אך תמיד תמיד חיזרו אל החדר.
אל תשכחו שאתם מלמדים אותו ביטחון ואמון, ולכן לא תרצו ליצור בילבול במסר, ולא לחזור אל החדר.

מטרתו של השלב הזה בתהליך היא ללמד את התינוק שכשההורים הולכים הם תמיד חוזרים,
ואחרי מספר ימים התינוק ילמד כי זה הוא המצב החדש.

לא רחוק הערב שבו תצאו מהחדר וכשתחזרו הבייבי שלכם יישן ☺
חשוב לי לומר שגם אם נראה כי הכל רגוע ושליו בשלב היציאות מהחדר, אל תוותרו על החזרה לחדר, ולו רק למקרה שהתינוק לומד לבטוח בכם ופשוט מחכה לכם כשהוא רגוע אך לא ישן.
תמיד חיזרו לחדר! למדו אותו שאתם נמצאים באזור לא רק כשהוא בוכה.

זה יהיה טבעי מאוד אם התינוק שלכם יתנגד לתנאים החדשים שאתם מכתיבים לו, ולכן אל תהיו מופתעים.
הוא יתנגד, הוא יגיד שקשה לו בדרכו הייחודית, ואתם מצידכם הכילו אותו, נשקו אותו, הטמיעו בו את הביטחון שהוא צריך.
ובכל מקרה, לעולם אל תשאירו אותו בוכה ללא מענה.
היו שם בשבילו גם אם זה ארוך וגם אם זה קשה,
עד הרגע שבו הוא יהיה מוכן לסמוך עליכם ולהירדם בעצמו.

תגובות