אימונים בגינות הציבוריות נשמעים לכם מוזר? ללירן שם טוב ולאורי בנבנישתי דווקא לא: הם מתאמנים כמה פעמים בשבוע והולכים לתחרויות. ולירן רווק. תודה ששאלתם.
סביב שעה 16:00, כשמצלצל פעמון בית הספר והתלמידים חוזרים הביתה – לצ’וטט בפייסבוק, להמשיך את המטלות שהתחילו בשיעור (לשחק בקנדי קראש), ולראות קצת טלוויזיה כדי להירגע מהיום הנורא והמתיש שעבר עליהם, יש תלמידים שבוחרים לצקת לחייהם תוכן אחר, הכולל הרבה אימונים, שינויים תזונתיים והרבה משמעת עצמית.
"השרון פוסט" מציגים לכם כמה מהם, והפעם: לירן שם טוב הלומד בתיכון גולדה מאיר בפתח תקווה ומתגורר באותה עיר, ואורי בנבנישתי מנתניה.
מתי התחלתם להתעניין בתחום של ה-street workout?
לירן: לאחר שנפצעתי חבלה רצינית, כספורטאי פעיל בג’ודו, הרופאה הזהירה שאם אמשיך – הפציעה עלולה להחמיר עד שתהיה בלתי הפיכה. החלתי בחיפושים אחר ספורט בריא שיגרום לי להצליח לשמור על כושר ולפתח את הגוף מבלי לפגוע בגב.
כמה זמן לקח לכם להגיע לדגל אנושי?
לירן: לתרגיל "דגל אנושי" לא לקח לי הרבה זמן, משום ששרירי הליבה שלי היו עוד חזקים מהג’ודו. לכן, הבסיס כבר היה חזק. התאמנתי על התרגיל כחודש ומאז אני ממשיך להתאמן עליו, על-מנת לשפר את הטכניקה ולעבוד על אחיזות שונות. אני מנסה לשבור את השיא הישראלי: כרגע אני עושה 32 שניות, בעוד השיא הישראלי הוא 36 (בו מחזיק אורי בנבנישתי)
אורי: ראיתי את התרגיל הזה בכיתה ז’ בערך ונדלקתי עליו. זה תמיד משך אותי, ובהתחלה, החלום שלי היה להחזיק אפילו שלוש שניות. התאמנתי משהו כמו חצי שנה וכל הזמן ניסיתי וניסיתי – אפילו על עמודים באמצע הרחוב. בסוף חצי השנה הזאת, החזקתי שתיים עד שלוש שניות. המשכתי להתאמן ובכיתה י’ הגעתי לשיא הישראלי: 36 שניות גוף ישר. בדגל אנושי יש גם עוד תרגילים ואחד מהם הוא " flag pull ups " (עליות כוח בדגל ) ששיא העולם הוא 12 מתח דגל ואני עשיתי 11. התאמנתי על הדגל כל יום כל היום. זה היה נושא השיחה המרכזי שלי עם החברים וכולם הכירו אותי בתור זה שעושה דגל אנושי. התאמנתי על דגל 6-7 ימים בשבוע במסגרת האימונים הקבועים שהייתי עושה.
אני מניח שזה דורש המון זמן.
לירן: כן. אני מתאמן 3-4 פעמים בשבוע, במשך שנה. כל אימון שלי נמשך כפרק זמן של 45 דק’.
אורי: התאמנתי מכיתה ז’ עד כיתה יא’ : עד כיתה י’ התאמנתי כמעט כל יום, ובכיתה יא’ 3-4 פעמים בשבוע. כלך אימון שעה וחצי- שעתיים.
אז איך התמודדת עם הלימודים?
לירן: האימונים לא פגעו לי בלימודים, אפילו הצלחתי לעבור את י"א עם ציונים טובים בבגרויות. ברור שהיה לי קצת יותר קשה, אבל ההתעמלות מחייבת אותי לחיות בלוח זמנים של ספורטאי. אני אוהב את זה.
אורי: כיתה יא’ עמוסה מאוד בבגרויות ובמבחנים. יש המון דברים על הראש כמו ללמוד נהיגה והכנה לצו ראשון ובנוסף לזה יש את החברים והלימודים . אבל הצלחתי למצוא זמן לאימונים כי זה היה בעדיפות העליונה. את זה אני אוהב, ואת זה אני רוצה לעשות יותר מהכל. זה הקשה מעט על הלימודים, אבל לא יותר מדי. הצלחתי לשלב אימונים- לימודים- וחברים ביחד.
נפצעתם במהלך האימונים?
לירן: נפצעתי לפני כחצי שנה בכתף בעקבות האימונים, בשל תנועה לא נכונה. לשמחתי, לא הפסקתי את האימונים בזמן הזה. עשיתי תרגילים שאינם דורשים עבודה על הכתפיים כגון: בטן, רגלים ,גב. במקביל טופלתי בפיזיותרפיה.
אורי: "במהלך התקופה שעסקתי בסטריט לא עברתי חבלות. קצת רגישות במפרק כף היד וגם זה נעלם לאחר כמה ימים. זה בזכות אימון נכון, עם הדרגה, וללא העמסות רבות מדי על הגוף שלי, בצורה הבטוחה שיכולתי". חוץ מפעם אחת. "בכיתה י’ הייתי אחראי עם עוד חבר על מפגש הומה אדם בראש העין, אליו הגיעו צלמי וידאו וסטילס שיתעדו אותו, ומרוב אדרנלין גבוה, ומוטיבציה להראות את היכולות – העמסתי על עצמי – במפגש ובאימונים לקראתו. עשיתי דגל עם שני נערים שעמדו עליי, ומאז פרצה דלקת בכתף ימין שהקשתה עליי ועל האימונים בצורה ניכרת. עשיתי פיזיותרפיה לכתף במשך כמה שבועות והכאב חלף כמעט לגמרי."
והגינות הציבוריות לא משעממות אף פעם?
לירן: "אני משתדל לעשות את אימונים עם חברים. ככה יש אווירה טובה יותר ואפשר ללמוד אחד מהשני ולדחוף אחד את השני להישגים, אז לא משעמם להתאמן בחוץ."
אורי: "הרעיון המרכזי בסטריט וורקאוט נמצא כבר בשמו. היכולת להתאמן ולמצוא רעיונות ותרגילים ברחוב מכל מה שנמצא לרשותך זה מה שיפה בו. אין צורך בהוצאה כספית כלשהי כדי להצליח וליהנות מהספורט הזה. כמה מוטות ברזל תלויים עושים את העבודה נהדר. ואם אין אפילו את זה בסביבה, אז גם תחנת אוטובוס ותמרור ברחוב יכולים לשמש כמתקן אימונים."
והעיריה משקיעה מספיק בגינות האלו?
לירן: בפתח תקווה אין הרבה מקומות להתאמן, וגם איפה שיש הם די מוזנחים. הייתי רוצה שהעירייה תכיר ותתמוך בספורט הנפלא הזה, שתחזק את המקומות הקיימים ותרחיב אותם.
אורי: "לשמחתי, בנתניה יש מתקני ספורט של מתח ומקבילים כמעט בכל בית ספר ובכל גן ציבורי. אני מרוצה מהכמות של המתקנים בעירי, אבל בערים אחרות קיים מחסור במתקנים כאלה, כשמספיק מתח גבוה ורחב ומקבילים נוחים."
ותחרויות?
לירן: השתתפתי באליפות ישראל והיית קרוב מאד לקחת מדליה. זכיתי מקום ראשון באחד מהמפגשים בעליות כוח (13 עליות כוח חוקיות), ומקווה שאני עוד אתחרה בחו"ל.
אורי: " לא השתתפתי בתחרויות כי פרשתי מהספורט בתקופה שאלו צברו תאוצה. אבל השתתפתי והייתי שותף לארגון Street Workout זמן רב. הייתי ידוע בתור הילד שמחזיק הכי הרבה זמן בדגל והיה ידוע שזה ה’תרגיל שלי’. לא היה אדם במפגשים שהחזיק יותר זמן ממני בתרגיל הזה. לא משנה כמה ניסו. אני חושב שזה מה שגרם לי בעצם להמשיך להתאמן על התרגיל הזה: לדאוג שלא ייעקפו אותי."
ספרו על התפריט שלכם: מה אתם אוכלים ?
לירן: "התפריט שלי מגוון, אני אוכל כמעט הכול ,אני מאוד אוהב לאכול בעיקר חזה עוף ואורז, אני נמענה לחלוטין ג’אנק פוד, ואוכל רק אוכל בריא."
אורי: "היום תפריט שלי שונה מבעבר: אני צמחוני אבל בעבר, כשלא הייתי, התפריט שלי היה ככה בערך: בוקר: בננה, חטיף אנרגיה וכוס מים, בבית הספר : סנדוויץ’ עם חביתה וקוטג’, צהריים : פסטה וסלט עם טחינה וחזה עוף. ערב: חביתה מ2 ביצים וסלט. בין לבין הייתי משלב פירות וירקות כל הזמן. והקפדתי על שתיית מים ואכילת פירות וירקות משום שהגוף מאבד המון נוזלים."
ושאלת השאלות – רווק?
לירן: "אני די חתיך, אני חושב וכרגע אני רווק. אני מאד מעוניין במערכת יחסים רצינית עם מישהי."
צילומים: דן קובלר ויובל אורבך
