תושבי טירה שבמשולש ערכו הבוקר (שבת) עצרת משותפת עם תושבי כפר סבא, שבאו ליישוב הערבי להביע מסר של שלום ודו קיום. בעצרת, בה השתתפו כמה מאות מתושבי שתי הערים, כמו גם תושבי היישוב נווה שלום, דיברו ראש עיריית טירה, מאמון עבד אל חי, סגן ראש עיריית כפר סבא, עילאי הרסגור-הנדין, ח”כ תמר זנדברג (מרצ) וחברי הכנסת דב חנין ומוחמד ברכה (חד”ש)
את העצרת יזמו במשותף הרסגור-הנדין, שמשמש גם כיו"ר סיעת מרצ במועצת העיר כפר סבא, עיריית טירה ותושבי היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. תכנון האירוע החל עוד לפני המבצע בעזה, לאחר חטיפתם ורציחתם של גלעד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, ורציחתו ושריפתו של הנער הפלסטיני מוחמד אבו חדיר, מעשים שהביאו למהומות ברחבי הארץ ולפגיעה במרקם החיים בין יהודים וערבים. בשבת הקודמת אף הוצב מחסום בטירה למניעת חיכוכים אפשריים.
בעקבות האירועים האלימים הוחלט על קיומה של עצרת שלום מיוחדת.
במהלך העצרת הביעו הדוברים את סלידתם ממעשי האלימות ההדדיים וקראו לשכנות טובה בין העמים.
סגן ראש עיריית כפר סבא, עילאי הרסגור-הנדין, אמר בעצרת כי "אנחנו חיילי השלום ואנחנו ננצח את כל ארגוני הטרור וכל הפושעים וכל הפונדמנטליסטים שרוצים להרוס את החיים המשותפים שלנו כאן בארץ הזאת… רצח גורר רצח. דם גורר דם. מעגל השנאה הזה חייב להישבר. כאן נתחיל לשבור את מעגל השנאה. לכל אזרח ואזרחית יש כאן בחירה בשתי דרכים: דרך המלחמה או דרך השלום. אני בוחר בשלום. רצח גורר רצח. דם גורר דם. מעגל השנאה הזה חייב להישבר. כאן נתחיל לשבור את מעגל השנאה. אם מהמקום הזה, מהעצרת הזאת, יתארגנו עוד עצרות ועוד מפגשים, שכולם יראו אותם – לא רק בטירה, גם בכפר סבא, גם במקומות אחרים בארץ, שכולם יראו כמה אנשים כאן רוצים שלום. אנחנו לא מפחדים מאף אחד – לא מממשלת הימין הקיצוני שמביאה אותנו כאן לאסון, לא רק אסון עבור הערבים. אסון עבור העם היהודי כולו. הם מביאים אותנו לחורבן. מי ירצה לחיות במדינה כזאת שיש בה רק מלחמות ורק אזעקות? אזעקות, דרך אגב, שנשמעות גם בכפר סבא וגם בטירה. ראינו את מעשי החטיפה ומעשי הרצח. אנחנו כולנו חטופים. אנחנו כולנו שבויים, שבויים בידי הרוצחים, שבויים בידי ארגוני הטרור במקום לבנות כאן את עתידנו המשותף. הגיע הזמן שנשתחרר מהם. אנחנו יותר חזקים. אנחנו יותר טובים. אנחנו יכולים הרבה יותר".
ח"כ תמר זנדברג קראה לממשלה לשקול מחדש את דרכה מול העימות הקשה בעזה, ולעלות למסלול מדיני: "באמצעים צבאיים אי אפשר להכניע טרור, ואי אפשר להכניע מאבק נגד הכיבוש. וכולנו יודעים את זה ויודעים שזה ייגמר ויודעים איך זה ייגמר".
ח"כ זנדברג הזהירה מפני עימות קשה בחברה הישראלית: "אנחנו אחרי שבועות של עימותים וגזענות שמתפשטת וגואה ברחובות שנראים כיוצאים משליטה. בשני הצדדים אזרחיות ואזרחים שבויים בידיים של קיצונים בניגוד למה שרובנו רוצים. כי רובנו רוצים לחיות כאן ביחד. רובנו לא רוצים יותר אלימות – רוצים שלום, פיוס ואחווה". ח"כ זנדברג קראה לממשלה להתערב כדי למנוע הסלמה ביחסי יהודים וערבים בישראל.
ח"כ מוחמד ברכה: "השתתפתי בדיון בערוץ 2, והמתדיינים ניהלו דיון תרבותי, כמעט אקדמי, על שאלת הכניסה הקרקעית. אמרתי לעצמי שאני לא מוכן להיות שותף לדיון אקדמי על רצח בני העם שלי. בסטטיסטיקה שהוצגה בתקשורת הוצגו מספר הרקטות, מספר הגיחות ומספר השיגורים, אבל מהסטטיסטיקה של מאזן האימה נשמט מספר פשוט – מספרם של בני אדם שנהרגו. יש לאלימות סיבה. הכיבוש הוא שמייצר ביצות שעליהן צומחים גילויי האלימות. אנחנו מתכנסים כאן לקרוא לסיים את המלחמה ולסלק את הממשלה. הכיבוש הוא אסונם של הישראלים ושל הפלסטינים".
ח"כ ברכה הוסיף: "ההתכנסות הזאת היא קריאת תיגר שמסמנת שאפשר אחרת: לא לירות. לחיות. רוצים להיות ביחד. רוצים לחיות ביחד".
ח"כ דב חנין. "אנחנו בימים נוראים. במעגל של זוועה שבו עוד ועוד משפחות מבכות את מתיהן. נזכור את ההיסטוריה: היה מבצע גשמי קיץ, אחריו עופרת יצוקה, אחריו עמוד ענן, וכעת יש צוק איתן. פעם אחר פעם. אותו סרטזוועה מטורף שבו עזה מקבלת מכה נוראה כולל המון מבוגרים נשים וילדים, וישראל חוטפת טילים וילדים חיים בה במצוקה נוראה. ומסיבוב לסיבוב האיום על האזרחים רק גובר. האם אנחנו לא יודעים להפסיק את הטירוף הזה? הגיע הזמן לדרך אחרת, לא של טירוף ושנאה אלא של שלום וצדק לשני הצדדים".
ד"ר נאווה זוננשיין, מנהלתבית הספר לשלוםבוואחאתאלסלאם- נווה שלום: "הארץ הזאת היא ארץ של שני עמים, לא של עם אחד. נתניהו, תפנים את זה. הפלסטינים הם השותפים שלנו כאן. איתם בנינו את הארץ הזאת. אין לנו עתיד אם לא נפעל לפי תפישה זאת. לא יהיה פה שקט דרך הכוחנות. ועכשיו הגענו לתחתית הייאוש ונחצו כל הקווים האדומים. אנו זקוקים לשפה אחרת של הידברות, של הבנה ושל כבוד הדדי. הגיע הזמן לשפה אחרת שרואה בערבים לא אויבים אלא בני אדם כמונו, בעלי הבית כמונו. לא נשיג שקט דרך כוחנות, שליטה בעם אחר ומאבק צבאי כי אי אפשר להרוג את התקווה לחופש בהפצצות. בשבועות האחרונים אנחנו עדים לגילויי שנאה וגזענות בלתי פוסקים בתוך ישראל בין אזרחים יהודים ופלסטינים בכל מקום. זה צריך להיפסק. שנים אנחנו עדים לאירועי תג מחיר ומשום מה המבצעים לא נתפסים. הגיע הזמן לחשב מחדש את המסלול המסוכן שבו אנו מתקדמים- חייבים להחליף מסלול".
מר רון גרליץ, מנהל שותף בעמותת "סיכוי: "מעולם לא היה מצב בו התקפות נגד אזרחים ערבים קורות מדי יום. ערבים מאוימים ומותקפים מילולית ופיזית ברחובות, בתחבורה ציבורית, במקומות עבודה וקניונים. ביולי 2014 גל ההתקפות נגד אזרחים ערבים חסר תקדים, ומביא אותנו לשפל שכמותו לא ידענו. החברה הישראלית מטילה פחד יום יומי על חלק גדול מאד מהאזרחים הערבים. גם את נסיונות הלינץ’ בערבים וגם את זריקת האבנים לעבר אוטובוסים על-ידי ערבים חייבים לגנות. הגל הזה של אלימות וגזענות עלול לדרדר אותנו להסלמה ולשפיכות דמים. המשטרה כשלה באופן נחרץ בהספקת הגנה לאזרחים הערבים. היא נוהגת באפליה חמורה כלפיהם. במקום לנסות למנוע התדרדרות גדולה יותר – חלק מהשרים עוסקים בהסתה נגד האזרחים הערבים".
