האם קשר חברי בין גבר ואישה יכול להתקיים רק כאשר אין ביניהם שום משיכה או שדווקא העדרה אינו מאפשר אפילו לא את החיבור הראשוני?
הכתיבה השבוע לא הלכה בקלות. ימים רבים הסתובבתי עם המילים תקועות לי בתוך הראש וגם כשישבתי לכתוב אותן היה זה תהליך ארוך ומורכב. אני מניחה שהדבר נובע מתוך מורכבות הנושא עליו בחרתי לכתוב. הייתה זו הפעם הראשונה שתוך כדי כתיבת הטור שיניתי את דעתי.
בשנים הראשונות, כשהילדים היו קטנים חברים משני המינים פקדו את הבית וההבדל היחיד היה באופי המשחק. כשבן הגיע לשחק סביר היה להניח שהמשחק יתרחש בחצר ויכלול פעילות פיזית מאוד לא מתונה ואילו כשבת הייתה האורחת לרוב התרחש המשחק אין דור והיה רגוע ויצירתי. בתור מי שמאז ומתמיד העדיפה לשחק עם הבנים ( ולא רק ברופאה וחולה), אהבתי להביט בהם ולחשוב שחברות שכזו היא אכן אפשרית.
בחיי נישואים המסגרת החברתית כמו שאר המסגרות היא ברורה ומוגדרת. יש לכם זוגות של חברים, נשואים כמוכם ובנפרד אתם מתפעלים חברויות פרטיות. שלך עם החברות בנות ושלך עם החברים בנים. זוהי הנורמה.
אחרי הגירושים חיי החברה משתנים.
פתאום מותר לשחק גם עם המין השני. יש מאין תחושה של נאורות, כולם יכולים להיות חברים של כולם, הרנסנס של החברות האפלטונית.
אינני יודעת מדוע אבל משהו חרק אז החלטתי לבדוק שמה אותה אנרגיה המרגישה כפתיחות נאורה היא לא יותר מחרמנות המתחפשת לקידמה, או במילים פשוטות:
החלטתי לבדוק האם חברות אמיתית יכולה להתקיים בין גבר לאישה או שהם ינסו תמיד להיכנס לתחתונים אחד של השני?
מכיוון שאני גרושה כבר קרוב לארבע שנים צברתי ניסיון גם בתחום הזה ועדיין אין אני יכולה לתת תשובה חד משמעית לשאלה הזו מכיוון שהיא באמת מורכבת.
היה לי חבר איתו חשבתי מתקיימת חברות אמיתית נטולת אג’נדה מינית אך היום בו סיפר לי כי הוא היה רוצה לקחת את החברות שלנו לשלב הבא ואני סירבתי, היה גם היום בו התחיל להתרחק ממני עד לניתוק כמעט מוחלט.
היה לי גם חבר שהבהיר לי שאין לנו שום סיכוי להישאר חברים וזאת משום שאשתו לא תהיה מוכנה לקבל את החברות. נראה לך שאני יכול לומר לאישה שלי שאני יוצא איתך לשתות בירה ושזה יתקבל בהסכמה?, שאל אותי.
כשהתחלתי לכתוב את הטור של השבוע עלו והציפו אותי המון שאלות:
האם קשר חברי בין גבר ואישה יכול להתקיים רק כאשר אין ביניהם שום משיכה או שדווקא העדרה אינו מאפשר אפילו לא את החיבור הראשוני?
האם זוג אשר היה בקשר אינטימי שנגמר כן יכולים להישאר חברים או שקשר כזה יכול להתקיים רק עד אשר נכנס למשוואה בן זוג שכנראה לא יסכים לקבל את החברות בעלת העבר המפוקפק מבחינתו?
האם אישה אשר תלחם על זכותה לקיים את החברות אפלטונית שלה תוכל באותה הקלות לאפשר לגבר שלה להיות ה BFF של אישה סקסית במיוחד?
האם גבר אלפא יהיה מוכן להמשיך ולהיות חבר של אישה גם אחרי שהבהירה לו שאין היא מעונינת לבדוק איתו את רפרטואר התנוחות המפאר שיש באמתחתו?
אנשים מחזיקים דעות שונות בנושא ואני כבר לא יודעת אם זה אכן מתוך אמונה אמתית או סתם מתוך תמימות.
החברים הרווקים שלי מקיימים חברויות שכאלו ומבטיחים לי שכך יהיה גם כשיהיו נשואים אך החברים הנשואים שלי חושבים כמעט באופן גורף שהייתה זו לא יותר מאשליית נעורים ממנה התבגרו ואין היא קשורה בשום צורה לעובדה שהם נשואים אך הפלא ופלא דווקא חבריי הגרושים חזרו להאמין ביכולת הקיום של חברות שכזו.
אם מסתכלים על הדברים באופן שטחי ניתן לפסוק כי הדיעה האישית לגביי קיומה של חברות מהסוג הזה היא נגזרת של הסטטוס בו אנו נמצאים אך בסופו של דבר הדיעה האישית מתקיימת לעיתים מתוך תמימות ולעיתים מתוך אינטרס אישי.
חברות בין גבר לאישה יכולה להתקיים גם אם יש משיכה (המתקיימת רק מכיוונו של צד אחד, אחרת ימצאו עצמם מהר מאוד מדליקים ביחד סיגריה של אחרי), כל עוד הם יכולים להכיל אותה ולהמשיך ולאהוב אחד את השני באופן אפלטוני. קיום המשיכה הזו יכול אף להוות דלק לחברות כי האינטרס האישי קיים והופך את הקשר לחשוב. התנאי ההכרחי לפי דעתי לקיום החברות הזו היא הפניות הזוגית שלהם. קשר שכזה יכול להתקיים רק בזמן שהם שניהם רווקים. כאשר אחד הצדדים נכנס לזוגיות רצינית יהפוך הדבר בשלב זה או אחר לגזר דין מוות לחברות. אף אישה לא תוכל להכיל את העובדה שהאיש איתו בחרה לחיות את חייה חולק סודות, סיפורים, צחוקים עם אישה שהיא איננה היא. אותו כנ"ל לגביי הגברים.
אם ניקח את התיאוריה האומרת שגברים מתאהבים באישה כלפיה הם נמשכים נבין כי החיבור הראשוני מתאפשר כאשר הגבר נמשך אל האישה שמולו, אחרת אין לו שום תמריץ להכיר את האישיות הכובשת שלה.
אז כן ללא ספק הטור השבוע חידש לי והרבה כי אם לפני כתיבתו האמנתי כי קשר שכזה כן יכול להתקיים כשהדבר היחיד הנדרש ממנו זו אהבת אישיות האדם שעומד מולך, למדתי בעקבות הכתבה שהיכולת של החברות להתקיים היא תחת פרמטרים מאוד מחמירים וגם אז יש תאריך תפוגה שאינו קשור לטיב החברות. כנראה שגבר ואישה מתוכנתים להיות חברים רק כאשר הם חולקים גם זוגיות משותפת והכמיהה לחברות שכזו היא לא יותר מדרכו של הטבע לדאוג שנצא מהתיבה של נוח זוגות זוגות. כל עוד ממסד הנישואים היה יציב וחזק הייתה זו תוכנית טובה. אנחנו צעירים לכולנו יש חברים משני המינים כדי שנוכל לבחור מתוך ההיצע העומד לרשותנו ובצורה האופטימלית את בני הזוג שלנו לחיים, אח"כ כשאנחנו מתחתנים אנחנו מפסיקים להאמין בקיום חברות עם המין השני ומוצאים את החברות הזו עם האיש/ה איתם אנחנו חולקים את חיינו. עד כאן תוכנית מושלמת ללא ספק. סינכרון מוחלט של המחשבות, האמונות והרצונות עם הסטטוס הזוגי שלנו, אבל אז אנחנו מתגרשים….
באג בתוכנה.
אז עד שהמתכנת הראשי יתקן את הבאג אני מאחלת לכולנו שנזכה להכניס לחיינו חברים רבים ושנדע לשחררם באהבה כשיגיע הזמן.
שתהיה שבת של חברות.
