מי מצליחה לעשות הפרדה בין הלב לסקס?

אני לצערי מעולם לא הצלחתי. כשאני הולכת לבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים שלי על הדרך הוא כבר בודק את תפקודי הלב שלי מכיוון ששם הוא מונח.
 בוקר

אני יושבת בבית קפה וכותבת את הטור שלי. המחשב דלוק ומונח לפני ואני מריצה בראשי התחלות של נושאים עליהם אני רוצה לכתוב. מתלבטת על מי מהם אספר, מחפשת איפה יש יותר בשר. תוך כדי מחשבה אני מסתכלת לא מסתכלת על השכנים היושבים בשולחנות הסמוכים, רואה אותם דרך ערפל המילים המתקיים בראשי. רואה לא רואה, מעבירה את מבטי חסר המטרה והמיקוד ואז אני רואה אותו. בשולחן לשמאלי יושב גבר בגבו אליי ואני רואה עורף. לא יותר מעורף הוא זה הגורם לי למקד את מבטי ומפזר באחת את ערפל המילים. אני עוצרת ומסתכלת על גבו של הגבר היושב במרחק ממני.

פסק זמן

אני יכולה לכתוב לכם על הנושאים עליהם חשבתי, יכולה להתעלם באלגנטיות מהעורף של הגבר הזר הזה, להיצמד לתוכנית ולא לזרום עם מה שהביאה אליי המציאות אבל אז לא ממש אהיה אני, אז לא אהיה אותנטית וגמישה, הרי החיים הביאו אליי את הסיטואציה הזו והיא העירה בי תחושות והדרך שלי לעבד אותן היא דרך המילים אז אני הולכת עם מה שנראה לי טבעי ונכון יותר עבורי גם אם זה עורף זר, עורף המחובר לגוף שלם השייך לאיש אשר ממנו אין לי שום רצון או צורך לראות חלקים אחרים או לפגוש בו שוב.

זה כבר הרבה זמן שאני לא בזוגיות. אחרי הגירושין הייתי בתוך מערכת יחסים הרסנית שלא הייתה טובה אליי וזאת בלשון המעטה. אחרי שאגרתי כוחות והתחזקתי דיי, עזבתי לפינה שקטה כדי ללקק את פצעיי. הזמן הזה היה נחוץ לי וקיבלתי אותו באהבה כזמן של ריפוי.
החיים מטבעם מאוד אינטנסיביים ובתור אישה החייה לבדה אני מוצאת אותם עמוסים אף יותר. מצאתי את הזמן שלי מתמלא בילדים, עבודה, כתיבה, חברים. לא חשבתי על גברים או זוגיות והעולם שיקף אותי בחזרה. אני מוקפת בחברים, בנים, בנות אבל שום דבר לא מעבר. אני לא צריכה להדוף אף אחד או לסרב באלגנטיות מכיוון שהעולם הסתנכרן אליי וביחד רקדנו ריקוד אפלטוני, שמח למדי עד שהגיע העורף הזה ועצר את המוסיקה אשר לצלילה רקדנו אני והמציאות שלי.

שקט.

סליחה מה זה היה??!!

אני מחזירה את מבטי אל העורף, מביטה בו זז מצד לצד, רואה את האצבעות נשלחות למתוח אותו ונשארות ללטף בהיסח הדעת.
המחשבות שלי מפליגות.

אני אישה בוגרת, פנויה, מתקדמת בדעותיי, נראית לא רע, אני יכולה למצוא לי עורף לילה אחד או שניים, מה הבעיה? מה רע בעורף לא תפוס ולא מחייב מידי? אני משחקת עם האפשרות אבל מגיעה למבוי סתום די במהרה. אני לא מסוגלת, הלוואי ויכולתי. יש לי חברות אשר הצליחו לפרק את הקשר הנשי בין הלב והסקס. הן יודעות להבדיל בין השניים ויש גבול מאוד ברור ביניהם.
אני לצערי מעולם לא הצלחתי. כשאני הולכת לבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים שלי על הדרך הוא כבר בודק את תפקודי הלב שלי מכיוון ששם הוא מונח.

כך אני בנויה, נפשית ופיזיולוגית.

אני שייכת לסוג הזה של הנשים אשר נכנסות למיטה עם גבר כשהן קוליות ובשליטה ויוצאות מאוהבות.

לא יודעת לעשות סקס רק לצורךהסקס. אצלי האקט הוא רב מערכתי ומכיל כל כך הרבה רבדים,. אז כרגע אני לבד וזה מרגיש מדויק כי אני אוהבת את הלבד שלי, לפעמים אני לא ממש מצליחה לדמיין איך אכניס מישהו אל תוך חיי. הכל כל כך מסודר ומאורגן לפי מי ואיך שאני. לעיתים אני אפילו מוצאת עצמי מודאגת, אולי כבר לא אצליח להכניס אל חיי גבר, שותף?, אבל אז הגיע העורף הזה והזכיר לי שלמרות שאני לא יודעת להיות רק בסיפוק הגוף הפיזי אני גם לא הפכתי להיות כלבה קרה, מרירה וסגורת לב, העורף הזה הזכיר לי עד כמה חם ונעים ושם, הזכיר לי שזהו מקום שמכיל את תמצית ריחו של איש אהוב, שזהו מקום בטוח שיודע לעשות קסמים כי כאשר מניחים את הראש בשקע המופלא הזה אפשר להרפות לגמרי ולהרגיש בבית, להרגיש בטוח וכשאוהבים עורף באמת אז הוא הופך להיות גוף שלם ואז יודעים את כולו ואוהבים את כל הבחוץ והבפנוכו שלו.

אני הופכת שמחה מכיוון שאני יודעת שכל עוד אהיה כנה עם עצמי יהיה היקום כן וידבר איתי אמת ואם אהיה רגישה וקשובה יפתח למולי המקום בו אני נמצאת ויספר לי עליו ועליי. והעורף הזה סיפר לי שאני בדרך, שהתהליך עדיין מתרחש, עדיין לא הסתיים אך ליבי פתוח ופועם ולא משנה כמה מכות קיבל או כמה אכזבות חווה הלב שלי הוא גדול ויודע לאהוב בעוצמה יוצאת דופן ויבוא הרגע הנכון עם האיש המתאים אשר יגרום לי לרצות דברים אחרים, נוספים חוץ מלהיות בלבד שלי.

העורף שלי מתרומם, לוחץ את ידו של מי שיושב למולו ומפליג לדרכו. אני מביטה בו מתרחק ומחייכת לעצמי, אם רק היה יודע איזה רומן סוער ניהלנו הוא ואני

שנזכה לדבר עם עצמנו לעומק ולרוחב
שתהיה שבת של מגע אמיתי

תגובות