אנשים מסתגלים, הופכים מתוחכמים, לומדים להסתיר את הפגמים שלהם אבל לא באמת משתנים
ישנן שאלות מהותיות, כאלו שמלוות אותנו לאורך כל הדרך. שאלות חיים אני קוראת להן. אחת השאלות מהסוג הזה היא זו המנסה להבין האם אנשים משתנים.
כששאלתי אנשים סביבי לדעתם היו כאלו שענו בחיוב אך הרוב המכריע ענה שלא, אנשים לא באמת משתנים. אנשים מסתגלים, הופכים מתוחכמים, לומדים להסתיר את הפגמים שלהם אבל לא באמת משתנים.
אני באופן אישי תמיד חשבתי שאנשים כן מסוגלים לשינוי הזה אבל בתקופה האחרונה למדתי שהמקום התמים הקיים בי לא תמיד מסונכרן עם העולם ודעותיו ולכן ביקשתי לבדוק עמוק יותר האם אני באמת מאמינה ביכולת שלנו כאנשים להשתנות ואני כמובן מתכוונת לשינוי מהותי ועמוק כי הרי כולכם תסכימו איתי שאף אחד מאתנו לא מצא עצמו בגיל ארבעים או צפונה מזה אותו הדבר כפי שהיה בגיל עשרים. השנים החולפות כופות עלינו שינוי מסוים, כזה הנקרא להתבגר.
האם אנשים יכולים לשנות את עצמם, את האופן בו הם מתנהלים ומגיבים אל העולם?
גם לאחר בדיקה יסודית יותר גיליתי שאני מרגישה שאנשים יכולים להשתנות אך מילת המפתח היא בחירה. בחירה העומדת זמינה בפניי כולנו אך לא תמיד מתקיימת ברצון שלנו. לבחור להשתנות זוהי לא בחירה פשוטה ולעיתים צריך משבר מאוד גדול, כזה שיזעזע את כל עולמנו בשביל לרצות ולבחור בכך.
הרבה פעמים אנחנו נאחזים בדעות שלנו כעוגן, מתוך מחשבה שהן מגדירות את האני שלנו. ניתן להתבלבל ולחשוב שאם לא תהיה לנו דעה מוצקה על כל דבר ועניין נהיה נטולי עמוד שדרה, אבל בעצם אם נבחר להישאר חסרי דעה או נטולי הצורך להגדיר עצמנו במשפטים כמו אני כך או אחרת נגלה עולם שלם של אפשרויות תגובה הנפתח בפנינו, הרי התגובה שלנו לסיטואציה היא לאו דווקא בהכרח תכונת אופי שלנו כי אם מסקנה אליה הגענו בעקבות ניסיון חיובי או שלילי, ניסיון שהרבה פעמים הוא לא יותר מדפוס התנהגותי, לא יותר מתהליך המתרחש באופן לא מודע הגורם לסיטואציה הנוכחית לשלוף מההארד דיסק את ההתנהגות הראויה לדעתנו וזאת על פי ניסיון העבר.
זהו תהליך אוטומטי שאינו מאפשר לנו את ההתבוננות המודעת על המציאות ובוחר עבורנו את התגובה כשכל שדה הראייה שלנו הוא לא יותר מהצצה דרך חור המנעול הפרטי שלנו דרכו אנו מסתכלים על העולם.
גיליתי כשאני לא פוחדת להיות חסרת הגדרה עצמית אני הופכת להיות רחבה יותר, גמישה יותר וכשלא מתקיים בי הצורך להגדיר עצמי כך או אחרת נפתח בפניי עולם שלם ואין סופי של אפשרויות ואין זהו רצוני להיות תחת טייפ קאסט אחד וזה מאפשר לי להגיב בכל פעם מחדש באופן מדויק הרבה יותר למציאות הגמישה והמשתנה ולא לפעול בתגובה אוטומטית הנשלפת מתוך ארסנל מוכר וברור הניזון מתוך סיטואציה חיצונית המולידה את ההתנהגות המתאימה והמוכרת שלי אליה. התנהגות אותה אני הרבה פעמים מגדירה כאני.
כל ההתנהגויות אותן אני מאמצת בשמחה כתכנים ההופכים אותי למי שאני הם לא יותר מערימה של דפוסים ואם אני מצליחה לעמוד מולם ולא לפעול מתוך האוטומט שהם כופים עליי אני בעצם משתנה ולא רק פעם אחת אלא בכל פעם מחדש. כי הרי שינוי הוא לא משהו מקובע, משהו שניתן לאחוז בו. שינוי הוא מקום ריק וזורם, מקום שמחדש עצמו כל פעם מחדש
זה לא פשוט להשתנות. מאוד לא פשוט, זהו תהליך ארוך ובעצם אין סופי מכיוון שתמיד מקום התגובה המוכר יהיה בגדר חמור קופץ בראש אך אם נהיה במודעות נוכל לעצור ולבחור את דרך התגובה וההתנהלות שלנו. נוכל לבחור אחרת.
ניסיתי לחשוב מדוע לא כולנו מאמינים ביכולת שלנו להשתנות והבנתי שאלו שאינם מאמינים בכך הם אלו הבוחרים להישאר אותו הדבר ולהם אני אומרת כדאי לכם לנסות ולשנות את האמונה הזו כי זה הרבה יותר אופטימי לתת לעצמנו ולאחרים את האפשרות הגדולה הטמונה בשינוי וגם כי להפתיע את עצמך מרגיש ללא כל צל של ספק ממש נפלא וביננו מה יותר חשוב מזה?
אם לא נבחר להיות דבר אחד ברור וסופי נוכל להיות עשירים בדיוק כמו שאומר פרינס " but honey I’m rich on personality", כי להיות מסוגל להשתנות מעיד כי יש לנו את הכוח להיות גמישים מול החיים, את האומץ לנסות להיות כל פעם משהו חדש ואת הביטחון בעצמנו שתמיד נצא מנצחים
" כל זמן שאדם חי הוא יכול להשתנות" – דוד בן גוריון
שנזכה לאהוב את היכולת שלנו להיות השינוי
שתהיה שבת מלאה בהפתעות
