עו”ד טל איטקין- על החלטת בית הדין הרבני לעצור אישה שסירבה לוותר על זכויות שנפסקו לה

בצעד מעורר מחלוקת, הורה בית-הדין בשבוע שעבר הרבני על מעצרה של אישה, אם לשבעה ילדים, בטענה שהינה סרבנית גט, משום שסירבה לקבל את גיטה אלמלא ימלא הבעל את קביעת בית-המשפט לענייני משפחה. עורכת הדין טל איטקין, מומחית בדיני משפחה, מסבירה על פסק-הדין ועל המתח המתעורר בין פסיקות הרבני לפסיקות בית-המשפט לענייני משפחה.

נסיבות המקרה

יחסיהם של בני-הזוג, אשר להם שבעה ילדים, עלו על שרטון לפני מספר שנים. בעקבות המשבר, הגישה האישה תביעה לאיזון משאבים בבית-המשפט לענייני משפחה. בית-המשפט פסק, שעל הבעל לחתום על ייפוי כוח אשר יבטיח כי במסגרת איזון המשאבים יעביר לבעלות האישה דירה שבבעלותו. הבעל לא מילא אחר החלטת בית המשפט, והגיש במקביל תביעת גירושין בבית-הדין הרבני. בית הדין הרבני זימן את הצדדים למס’ דיונים מהם נעדרה האישה, לטענתה בשל מחלה.   
בשבוע שעבר, הובאה האישה לבית הדין במסגרת צו הבאה שהוצא כנגדה. במסגרת הדיון, הציעו הדיינים לאישה לחתום על הסכם גט, אך זו סירבה בטענה שהבעל טרם מילא את חובתו לחתום על ייפוי כוח, ומשכך חתימתה על הסכם הגט תותיר אותה ללא יכולת להבטיח כי תקבל את שנפסק עבורה. בית הדין הרבני מכוח הסמכות הנתונה לו עפ"י חוק הכריז על האישה כסרבנית גט, ובצעד יוצא דופן הורה מיד על מעצרה למשך שבוע ימים, תוך שנקבע כי תוכל להשתחרר תמורת ערבות בסך 10,000 ₪.

כיצד תיתכן הכרעה סותרת בין הערכאות השיפוטיות?

הקביעה המצערת אליה הגיע הערכאה הדתית, הינה תוצאה של מרוץ הסמכויות בין הערכאה האזרחית לערכאה הדתית, מסבירה עורכת הדין טל איטקין. עסקינן במצב בו לבית-המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני ישנה סמכות מגבילה לדון בסוגיות הנובעות מעצם הגירושין, דוגמת משמורת, רכוש, ומזונות אישה. המשמעות הינה, שבן הזוג אשר הגיש ראשון את התביעה לערכאה שבחר, הקנה לאותה ערכאה סמכות לדון בתביעה, בכפוף לכך שהתביעה הוגשה כדין. מרוץ הסמכויות הוביל את בתי-המשפט לקבוע את כלל כיבוד הערכאות, לפיו כל עוד הוגשה תביעה לאחת הערכאות, תימנע הערכאה המקבילה מלדון בסוגיה בכדי להימנע מהכרעות סותרות.

לכאורה, הכליים שהתוותה הפסיקה אמורים היו לגשר על הבעיות הנובעות מקיומה של סמכות מקבילה. אולם, ניסיון החיים מלמדנו כי לא כך הדבר, מבהירה עורכת הדין טל איטקין. פעמים רבות, מתעלמת אחת מן הערכאות מקביעת הערכאה המקבילה, וכובלת את בני-הזוג בקביעותיה כפי שניתן לראות במקרה שלעיל. כך, בית-הדין הרבני המחזיק בסמכות בלעדית להורות על גירושין, רואה עצמו פעמים רבות כמי שמוסמך "לחרוג" מקביעת בית-המשפט לענייני משפחה, על-מנת להביא לסידור הגט שתבע אחד הצדדים.

עורכת הדין טל איטקין מדגישה, כי בעיקר במקרים כגון דא, ישנה חשיבות הרת גורל להסתייעות בעורך-דין מנוסה, אשר מודע לבעייתיות העשויה להתעורר כתוצאה מפיצול הדיון בין הערכאות השונות. בדרך זו, יוכל כל אחד מן הצדדים להבטיח כי זכויותיו לא יירמסו במהלך הליך הגירושין. 

תגובות