נעים להיזכר איך פעם היה קשה אבל פשוט ונעים יותר.
כאשר נקנתה משבצת הקרקע של 7000 הדונם שנקראה כפר סבא, היא הייתה אדמת בור – אדמה שלא עובדה – ושמשה אזור מרעה לעדרי האריסים – חוכרים שהיו משלמים לבעל הקרקע שליש מיבולם, בבעלי חיים או מוצרים – במשך החורף היו מלחכים את העשב שצמח ובקיץ את השלף הצמחים שיבשו.
בעלי חלקות הקרקע במושבה החלו לעבד את חלקותיהם כדי לנטוע ולזרוע וזאת הייתה השקעה ועבודה רבה מאוד.
כשלב ראשון החלו לחרוש את החלקות שלא היו מיועדות לנטיעה בתחילת החורף, כאשר האדמה הייתה רכה וניתנת לעיבוד במחרשות הסוסים של אותם זמנים.
הכוונה הייתה לזרוע מיד בקיה ושעורה שהם צמחיי מספוא, מהם ניתן היה להכין שחת להזנה הסוסים והפרות בעתיד.
הבקיה צמחה יפה, אם היה מספיק גשם וגירתה את בעלי העדרים שסולקו מהמקום והם החלו לעלות על השדות הירוקים ולגרום נזקים כבדים.
זאת הייתה הסיבה לבחירת השומר הראשון של המושבה , דודי, אהרון אוסטרובסקי שעבר השתלמות בחוות “השומר “בסגרה ושלט בשפה הערבית .את עלילות השמירה והתמקמות משפחת אוסטרובסקי במושבה אספר בכתבות הבאות.
בבקשה למי שמעוניין – העבירו אל אירית מרק תמונות, תזכורות ושמות של בני משפחה מתקופת המושבה ואשמח להאיר ולפרסם. למייל iritmark@gmail.com
חג שמח
יזהר אוסטרובסקי
.
