בלוג

סמ״ר תום ארדיטי, בן 20 מתגורר בנתניה. תום משרת כסגן רס״פ (סרס״פ) בגדוד יחמ״ם (יחידת מודיעין מטרות) 869 של חיל האיסוף הקרבי. הוא למד בתיכון אלדד בנתניה, הרחיב עיצוב והתגייס במרץ 2016. ״אנחנו יוצאים לפעילויות של מספר ימים ואוספים מידע״, מספר תום, ״בונים עמדה מוסווית ומתצפתים על האזור בהתאם למשימות״.

לא לכל אורך הדרך היה לתום קל בתפקיד. ״לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה״, הוא נזכר בתחושותיו במהלך הטירונות, ״בערך חודש אחרי שהתגייסתי אפילו חשבתי לוותר, אבל ככל שהתקדמה ההכשרה התחושות הלכו והשתפרו״.

לאחר 8 חודשי טירונות ואימון מתקדם יצא תום לפעילות מבצעית בגדוד לראשונה. ״היה לי ממש טוב. הבנתי את התפקיד ואת החשיבות שלו והתחברתי לחברים לגדוד״, ממשיך, ״ אהבתי את העבודה והכי אהבתי את החברים״.

3 חודשים השתתף תום בפעילות המבצעית של הגדוד, אך כשנראה היה שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר התגלתה אצלו שערה הפוכה. ״היה לי זיהום רציני והייתי צריך ניתוח דחוף״. הוא נאלץ לעזוב את הגדוד וכבר ביום הראשון שהגיע למיון נכנס ישירות לניתוח. ״שבועיים וחצי אחרי הניתוח״, הוא ממשיך, ״יצאתי עם חבר למשחק כדורגל, ובדרך חזור פגע בי רכב״. תום סבל ממכות ופציעות יבשות. ״בערך שבועיים אחרי התאונה עדיין פחדתי לעבור את הכביש״ מספר על התחושות הקשות.

שרשרת הצרות של תום לא הסתיימה כאן.״ שלושה שבועות אחרי התאונה הראשונה עברתי תאונה נוספת. רכב סוואנה פגע במונית השירות בה נסעתי עם חברי. רק במזל כולנו נפצענו באופן קל״.

״חשבתי שלא אוכל לחזור לגדוד״, הוא משתף, ״בהתחלה, כשיצאתי לניתוח קצת שמחתי על זמן המנוחה, אבל אחרי תקופה בבית התגעגעתי לחברים ולעבודה ורציתי לחזור״. תום היה בבית במשך כחצי שנה הוא עשה ניתוח נוסף כדי לטפל בשערה ההפוכה ועבר שיקום ממושך. ״היו רגעים בהם לא יכולתי לזוז מהמיטה״, הוא מתאר, ״נחתי בבית, עשיתי פיזיותרפיה ולאט לאט המכות עברו״.

אחרי השיקום הארוך הצליח תום לחזור לשרת כלוחם באיסוף. בהתרגשות רבה הוא חזר לאותו הצוות בו שירת לפני הניתוח וזכה לקבלת פנים נרגשת. חודש אחרי שחזר כבר רצה לצאת לפעילויות. ״היה לי מפקד מצויין״, מספר ארדיטי בהערכה, ״הוא עזר לי לאורך הדרך, נתן לי את הזמן שלי להתרגל לשגרה וגרם לי לרצות לצאת לפעילויות. הוא האמין בי״.

תום חזר לפעילות מבצעית מלאה ובמשך מספר חודשים לא פספס אף משימה. לאחר מכן, קיבל תפקיד חדש ועבר לשרת כסרס״פ. ״אני עוזר לרס״פ לתכלל את הלוגיסטיקה והציוד של הפלוגה ודואג שלא יחסר לחיילים כלום״, מסביר, ״אני מרוצה מהגיוון ומהאחריות״.

״אני גאה שלא וויתרתי לעצמי ושאני מסיים את השירות בכבוד״, מסכם ארדיטי, ״שמח שהגעתי להיות לוחם בגדוד ובגזרה הצפונית״.