אורן אור ביטון, נפגע פוסט טראומה מכפר סבא, פונה בשם נפגעים רבים לראשי הרשויות בבקשה להתקין מערכת זיקוקים שקטים ביום העצמאות “ההתמודדות היומיומית קשה מנשוא ומאתגרת לכולנו אבל יש מוצא”

אורן אור ביטון, לוחם ומפקד לשעבר ביחידת המסתערבים של מג”ב איו”ש, נפגע פוסט טראומה, מחבר הספר “חבית נפץ” ויו”ר עמותת Trauma4good תושב כפר סבא. אור ביטון, מתמודד לכנסת מטעם רשימת תלם של בוגי יעלון בכחול לבן.
ביטון מדבר על העמותה אשר הוא עומד בראשה “טראומה לנצח”, אשר תפקידה לאתר, לעזור ולסייע לנפגעי פוסט טראומה ומספר על הספר שכתב “חבית נפץ”, המתאר את סיפור חייו.
בראיון מיוחד הוא מספר על התופעות שנגרמו לו בעקבות האזעקה והפיצוץ שהחרידו את כפר סבא בשבוע שעבר, עם נפילת הטיל במושב בשרון ועל התופעות הנלוות בעקבות הנפצים בפורים והזיקוקים ביום העצמאות.
בין השאר מדבר גם על התחושות בעקבות המצב המתוח בדרום. ביטון המתמודד כאמור לכנסת, אמנם במקום שאינו ריאלי, מסביר מדוע תמיכתו נתונה לכחול לבן.
לסיום פונה ביטון לרשויות המקומיות לקראת יום העצמאות בבקשה להתקין מכשיר מיוחד שעוזר להנמיך את הדי הפיצוצים
צילום: דן ברק

לחצו כאן לסרטון

 

אורן אור ביטון – חייל, לוחם ומפקד ביחידת המסתערבים של משמר הגבול פעל בשטחי יהודה ושומרון בימי האינתיפאדה הראשונה באין ספור מבצעים חשאיים ומורכבים וראה למוות את הלבן בעיניים. מאז הוא נושא בקרבו מטען כפול: קשר אמיץ לערכי המדינה – תבנית נוף מולדתו ואהבה ללוחמיה, לצד פצע פנימי שאינו מגליד. ספרו “חבית נפץ” מבוסס על סיפורו האמתי ומתאר פסיפס של אירועים הנקראים בנשימה עצורה, מצמררת. הספר פותח אשנב נדיר והצצה מיטלטלת, אינטימית, לתוך חייו המורכבים ולנעשה בנפשו ובמחשבותיו של מי שחווה פוסט טראומה – PTSD, הלם קרב. בכל לילה ניצב אורן בקרב הישרדות מול פחד מוות, ובכל בוקר בוחר בחיים. בתוך מעגל פוסט טראומטי קיצון, שנדמה כי אין לו סוף, אורן מפלס וחושף בפנינו דרכי גישה ויציאה. הוא מועד וקם, כושל ומנצח, נלחם בכל כוחו בחבית הנפץ.

אורן אור ביטון, תושב כפר סבא, כתב ספר חושפני, תוצר של תחקיר עומק על הפרעת ה- PTSD. “אינני לבד, אנשים רבים סובלים מהפרעה פוסט טראומטית. חלקם בעקבות אירוע בודד, אחרים כתוצאה מאירוע מתמשך. יש אף שאינם מודעים לקשר בין הסבל לבין האירועים שהובילו אליו. המסע של חיי מהיום בו התגייסתי לצהל כלוחם ומפקד ביחידת המסתערבים, ועד היום. כתבתי ספר מטלטל כי הבנתי כמה חשוב לשתף בדרכי ההתמודדות. כתבתי לאחר שגיליתי שזו הפרעה היכולה להתרחש בכל גיל, לנשים וגברים כאחד, לבעלי רקעים שונים ונסיבות שונות. כתבתי כי אני סבור שאין טיפול ממשי היכול להחזיר את הזמן לאחור”.

מאת: אירית מרק

“להיחשף לציבור בעולם כולו במטרה להגביר המודעות”

אורן אור ביטון. צילום דן ברק

“אני לא קורבן של המערכת, אין בי כעס, ואין בי אכזבה. חלמתי חלומות, חוויתי הזיות, לאחר ביצוע משימות מורכבות, ונותרו בי פצעים שלא יגלידו לעולם. האבחנה הקלינית – PTSD – כפי שהרופאים מכנים אותה –  גורמת סבל נוראי לי ולמשפחתי אבל אינני מוותר, גם הודות לתמיכת אשתי וחבריי הקרובים, העומדים לצדי בכל זמן ובכל מצב קשה ככל שיהיה. ההחלטה שלי הייתה להיחשף לציבור בעולם כולו במטרה להגביר את המודעות באמצעות קריאה, בתקווה שהספר שכתבתי יוביל להכרה מהסביבה, לסובלנות, להבנה.

בספר הנקרא “חבית נפץ” ניתן לקרוא את הסיפורים שלו ושל חבריו ליחידה ולהבין יותר על ה – PTSD . “לדעת שההתמודדות היומיומית קשה מנשוא ומאתגרת לכולנו אבל יש מוצא . אני בחרתי להמשיך בכל כוחי כדי לעבור את המכשולים הרבים ואת הקשיים הפיזיים והנפשיים ולהיות מסוגל לנהל חיים שלמים תוך שמירה על שפיות”.

 

 

תגובות