בעקבות פניית סדבון: חבר המועצה יובל לוי לא יוכל לכהן כמ”מ יו”ר ועדת משנה לתכנון ובניה, כך קבעה המשנה ליועמ”ש לממשלה, עו”ד רוסלאן עותמאן
יו”ר האופוזיציה, יוסי סדבון, קיבל את חוות דעת המשנה ליועמ”ש לממשלה, עו”ד רוסלאן עותמאן, 

שקיבלה את עמדתו בניגוד לחוות דעתו היועץ המשפטי של עיריית כפר סבא.

מאת: אירית מרק

יוסי סדבון
 
“על פי חוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יעוץ וחקיקה(אזרחי) אליהם פניתי נוכח חוות דעת היועץ המשפטי של עיריית כפר סבא. אין אפשרות לחבר וועדה שאינו סגן ראש העיר למלא את מקום יו”ר הרשות כממלא מקומו בהעדרו בוועדה לתכנון ובניה. רק סגן ראש עיר יכול למלא את מקומו כפי שהסברתי והבעתי התנגדותי במועצת העיר בישיבתה כוועדה לתכנון ובניה. לפי חוות דעת זאת יש להביא מחדש את מינוי ממלא מקום ראש העיר בוועדה לתכנון ובניה לישיבת המליאה הקרובה של וועדת תכנון ובניה. מינויו של חבר המועצה עו”ד יובל לוי כממלא מקום יו”ר וועדת תכנון ובניה בהעדרו (על פי ההסכמים הקואליציוניים) אינו מתיישב עם הוראות חוק תכנון ובנייה כפי שפורשו על ידי המשנה ליועמ”ש לממשלה”. 

וכך השיבה המשנה ליועמ”ש לממשלה, עו”ד רוסלאן עותמאן :”סעיף 18(ה) לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965 (להלן: “החוק”) קובע –    (ה)  ועדה מקומית תקים ועדת משנה לתכנון ולבניה (בסעיף זה – ועדת המשנה), וזה הרכבה: (1)  ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו שהמועצה מינתה לכך; (2)  במועצת רשות מקומית שמספר חבריה פחות מעשרים ואחד – לא יותר מששה חברי מועצה, ובמועצה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר – לא יותר מעשרה חברי מועצה; ואולם, אם קיימת במועצה ועדת הנהלה שלא כל הסיעות מיוצגות בה, יהיה ייצוגן הכולל של הסיעות כאמור בוועדת המשנה יחסי לייצוגן במועצה, אך לא פחות מנציג אחד”.

עוד ציינה “ייאמר מיד, כי הפרשנות המשפטית הסבירה והנכונה ביחס לסעיף 18(ה) היא כי ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו והוא בלבד, יכול לשמש כיו”ר ועדת המשנה לתכנון ולבניה. משכך, ובהתאם לסעיף 48א(ב) אשר קובע כי הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם ממלא מקומו, המסקנה היא כי רק אחד מסגניו של ראש הרשות יכול לשמש כממלא מקומו של ראש הרשות כיו”ר ועדת המשנה. פרשנות זו, מתיישבת הן עם מבנה הסעיף עצמו ונוסחו כפי שנקבע, הן עם סעיפים רבים ודומים בחוק והן עם ההיסטוריה החקיקתית. מהבחינה הלשונית, החלוקה הברורה שבסעיף קטן (ה) בין פסקה (1) לפסקה (2) מורה בבירור, שהמחוקק כיוון שהחבר שמונה לפי פסקה (1) איננו דומה במעמדו ובתפקידו לחברים שמתמנים לפי פסקה (2). אחרת,  אין כל טעם או יתרון בהפרדה זו, שכן גם פסקה (1) עוסקת בחבר מן המניין. לו כוונת המחוקק הייתה שכל חבר מועצה יוכל לשמש כיו”ר ועדת המשנה, על המחוקק היה לאחד את שתי הפסקאות לפסקה אחת, ורק לקבוע בסופה שלפחות אחד מהחברים שתמנה המועצה יהיה יו”ר הרשות או אחד מסגניו. זאת ועוד, הסמכויות של יו”ר הועדה המקומית ויו”ר ועדת המשנה, אינם רק לכהן כיו”ר כאמור. החוק מקנה שורה של סמכויות, לעיתים רק ליו”ר הועדה המקומית, אך לעיתים הסמכות ניתנה ליו”ר הועדה המקומית או ליו”ר ועדת המשנה. כך למשל –

בסעיף 30 לחוק נקבע כי – “יושב ראש הועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לעניין מתן היתר לפי סעיף 145.”

כך בסעיף 157א לחוק נקבע כי – “הרשות המאשרת” – יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית;”

כך בסעיף 111(א)(7) ניתנה רשות ערר על החלטת ועדת הערר ל- “יושב ראש הועדה מקומית או ועדת המשנה שלה לתכנון ולבניה;”

מכאן, שתפקיד יו”ר ועדה מקומית או יו”ר ועדת המשנה, לא מתמצה בישיבה בוועדות אלה בלבד, שכן למינוי זה יש משמעות רבה לעניין סמכויות שניתנו בחוק ליו”ר הוועדה או ליו”ר ועדת המשנה. עובדה זו, מחזקת עוד יותר את העמדה, לפיה המחוקק ראה לנגד עיניו, שבתפקיד יו”ר ועדת המשנה מכהן יו”ר הרשות או אחד מסגניו דווקא, ולא כל חבר. יוער, כי על מנת להסיר כל ספק ביחס לשאלה זו, נפעל לתיקון מבהיר לחוק בהקדם”.

ע. מנכ”ל הבהירה השבוע “בהמשך לתשובת הפרקליטות ולאחר למידתה, הריני להשיבך כי ועדת המשנה תפעל על פי עמדה זו וככל שיהיה צורך במינוי מ”מ לצורך ניהול ישיבה זו או אחרת, ממנה ייעדר ראש העיר, תמנה הוועדה, אד הוק, את אחד מסגני ראש העיר”.

תגובות