בזכות המלאכית המסתורית זה נגמר בנס: עידו בן השנתיים נחנק משזיף, אלמונית בקניון הצילה את חייו

ש. אמו של עידו הקטן מתארת את רגעי האימה בקניון שרונים עת יצאה ליהנות עם בנה שנחנק כתוצאה מאכילת שזיף.

ש. רוצה לומר תודה למלאכית שהצילה את בנה וגם מסר חשוב למטה בסוף הכתבה. “לא חשבתי שזה יקרה לי. הרי אני אימא אחראית מאוד. לא מביאה חטיפים, מביאה לו רק פירות וגם חותכת רק לאורך כמו שתמיד מסבירים שצריך. יום רביעי אחרי הגן הלכתי עם בני, עידודו, בן השנתיים וקצת לקניון. הכנתי לו קופסא מלאה בפירות חתוכים (לאורך כמובן) שינשנש.

מאת: אירית מרק

“הוא לקח את הקופסה ורץ בין הקרוסלות בקניון, רץ וצחק ושיחק עם חבריו. לפתע הוא מגיע אלי משתנק כולו, משתעל. הבנתי שמשהו תקוע בגרונו אך חשבתי שזה רגעי… אבל ראיתי שזה לא עובר. הפכתי אותו עם ראשו כלפי מטה והתחלתי לטפוח על גבו אבל זה לא עזר. ניסיתי להוציא את הפרי מגרונו אך שיניו ננעלו. הוא חרחר, הכחיל ואיבד את הכרתו. התחלתי לצרוח, שיקראו למד”א, שמישהו יבוא לעזור. נשכבתי על הרצפה וצרחתי וזעקתי בכל ריאותיי. ראיתי אותו שוכב שם, כחול, ללא רוח על הרצפה וחשבתי שזהו, איבדתי אותו. איבדתי את החיים שלי. איבדתי את עידודו.

ואז היא הגיעה, שמעה את צעקותיי, המלאכית שלי, החלה לבצע בו החייאה בעודי צורחת את נשמתי, הנשמה, עיסוי חזה, הוא פלט את השזיף שנתקע בגרונו. הוא התחיל לדמם מהאף אבל היה בחיים. לא האמנתי על הנס שקרה, זה היה נס. מד”א הגיעו אחרי כמה דקות, נכנסנו לאמבולנס ועידו הונשם. טיפול נמרץ בבית חולים מאיר, הוא הורדם ועבר פרוצדורה שבה בדקו שאריות של הפרי בריאות. הריאות היו נקיות למזלנו הרב. הוא בסדר, הוא בחיים, ללא פגיעה מוחית. הוא שמח וחזר לעצמו”.

המסקנות מהאירוע הן

1) לחתוך פירות לקטן וללא הקליפה (ולא, לא אכפת לי שהוויטמינים נמצאים בקליפה)

2) כשהילד/ה אוכלים, תמיד בישיבה, בלי לשחק ולרוץ גם אם זה חטיף קטן

3) תעשו קורס החייאה. החייאה הצילה את בני. לולא המלאכית שידעה החייאה, הסיפור שלי לא היה נגמר טוב.

“תלמדו החייאה. אל תהיו חסרי אונים. תצילו את ילדיכם או ילדים של אחרים, או בכלל תצילו מישהו שזקוק לעזרה.

4) אמנם נשמע קלישאתי אבל – החיים קצרים, החיים שבריריים, גם אם הילדים עכשיו בחופש שובבים, מעצבנים, גם אם אתם עייפים ואין לכם כוחות… תחבקו אותם, תאהבו אותם, תעריכו כל רגע איתם. הכל יכול להיקטע ברגע אחד.

ולך מלאכית שלי, אינני יודעת מי את או מה הכשרתך, האם הינך אחות או מישהי שפשוט ידעה החייאה, הצלת את עידו ואת המשפחה שלנו. תודה לך. תודה. (בתמונות, עידודו מונשם בבית החולים )

תגובות