ראש העירייה, רפי סער, מתכוון להרחיב ולהאיץ את תוכנית השימור, “האתרים והמבנים הכלולים בה מהווים חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו”

מאת: אירית מרק

גן הברון מנשה, משק האוצר של יהושע חנקין, חלקת מגורשי תל אביב-יפו, קולנוע עמל, גן הילדים הראשון, היכל התרבות וחורשת אוסישקין – הם רק חלק קטן מהמבנים המיועדים לשימור בכפר סבא כחלק מתוכנית שימור המבנים ההיסטוריים בעיר שהוקפאה ויוצאת עכשיו שוב לדרך.

זאת לאחר שיו”ר ועדת השימור וראש העיר רפי סער ביקש להכין סקר מבנים נוסף, על מנת לזהות מבנים נוספים לשימור ולבחון את האפשרות להכניסם לתוכנית.

ראש העיר, רפי סער: “קהילה היודעת לשמר את עברה, יודעת להתנהל בהווה ולצעוד קדימה על עבר העתיד. כיו”ר ועדת השימור העירונית, אני מייחס חשיבות רבה לשימור עברה ההיסטורי של העיר, המהול באינספור סיפורי גבורה, התיישבות ובניית העיר והארץ. החלטתי להרחיב ולהאיץ את תוכנית השימור, שהאתרים והמבנים הכלולים בה מהווים חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו, מהתפתחות כפר סבא ומחינוך ילדינו”.

סקר האתרים ההיסטוריים הראשון של העיר נערך בשנת 2006, כאשר מאז הוכרזו המבנים לשימור בעיר ואף אושרו בוועדות התכנון השונות, כאשר בוצעו מספר עבודות שימור במבנים שונים בעיר – ביניהם מתחם השוק, בית הבאר, בית הומינר-בית שבת ובית אפשטיין (לחם ארז).

כעת, קיבלה עיריית כפר-סבא החלטה לחדש את הכנתה של תוכנית השימור, במטרה ברורה – להביא להאצת תהליך פיתוח ושימור המבנים, הן אלו שבבעלות העירייה והן אלו אשר בבעלות פרטית, וזאת על מנת לשמר את הסיפור ההיסטורי של העיר המשתלב עם סיפורן של העליות לארץ ושל מדינת ישראל

חורשת פסקל-אוסישקין 1917

בין המבנים והאתרים לשימור נמצאים מבנים ואתרים בעלי חשיבות לאומית: גן הברון מנשה, משק האוצר של יהושע חנקין, חלקת מגורשי תל אביב-יפו וחורשת אוסישקין.
גן הברון המנשה הוקם על ידי הברון פליקס דה מנשה כבר לפני כ-90 שנה, בשנת 1934, והיה לאחד הגנים המרשימים בארץ. הגן, המשתרע על שטח של 218 דונם הוא אחת מתחנות שביל הראשונים של כפר סבא וכולל צמחייה טרופית ומהווה בית גידול לשיחים נדירים.

הגן, בו מתקיימים סיורים באמצעות מוזאון כפר סבא, היווה בעבר מקום מפגש של חברי השומר, הפלמ”ח וההגנה ובהמשך הפך למקום מפגש קבוע לשחקני תיאטרון.

משק האוצר של יהושע חנקין נחנך אך לאחרונה כעמדה נוספת בשביל הראשונים ע”ש מרדכי שרייבמן. מדובר בחווה חקלאית שהוקמה בשנות ה-30 על ידי גואל האדמות יהושע חנקין, שנטע במקום פרדס שהשתרע על שטח של כ-130 דונם והקים מבנים, מכוורת דבורים, לולים ועוד

בניין החאן שנות ה-30 צילום דניאל קפלן

חלקת מגורשי תל אביב-יפו הסמוכה לגן הזיכרון בעיר מוגדרת כחלקת קבורה לחללי הגירוש התורכי, פליטי תל אביב, שהגיעו לכפר סבא והקימו מעין מעברה ל-51 מבוגרים וילדים. רבים מהמגורשים חלו במגפת טיפוס שפרצה בשנת 1917 ונפטרו

חורשת אוסישקין, הממוקמת על גבול כפר סבא-הוד השרון, היוותה מקום לבית הספר לפליטי תל אביב-יפו שגורשו והגיעו לעיר, וזאת ביוזמת יו”ר ועד ההגירה דאז מאיר דיזנגוף. החורש נקראה על שמו של פרץ פסקל, אגרונום שעסק בתחילת המאה ה-20 ברכישת קרקעות בכפר סבא ונטע יחד עם יצחק שיינפלד חורשת איקליפטוסים. החורשה, ששמה שונה בעקבות הקמת בית הספר אוסישקין בסמוך אליה, היוותה מקור השראה לציוריו של נחום גוטמן.

תוכנית השימור, שכוללת רשימה של 52 אתרים, ביניהם אתרים ומבנים חשובים בהיסטוריה המקומית של כפר סבא, מהווה במהותה כגורם מאיץ של תהליכי פיתוח עירוני-כלכלי ואף תיירותי

בין המבנים הנמצאים בתוכנית, אותה מובילים יו”ר ועדת השימור העירונית וראש העיר רפי סער, מינהל ההנדסה העירוני ומוזאון כפר סבא, כולל בין היתר גם מבנה הח’אן (בניין העירייה), בית הכנסת הגדול, קולנוע עמל, בית הספר אוסישקין, פנימיית עלומים, בית המוכתר, מגדל המים, מתחם בית היולדות הישן, מבנה משטרת כפר סבא, היכל התרבות העירוני, גן הילדים הראשון ברחוב רוטשילד, בית אריזה גן השרון ועוד.

תגובות