פרשת אחרי מות –קדושים: מאת חזי ברזני
לע”נ הרב אברהם ישעיהו הבר בן הדסה זצ”ל למרות שפרשות אחרי מות וקדושים הן פרשות נפרדות, בשנים רבות הן נקראות יחדיו. לפניכם סיכום עם מוסר השכל.
אחרי מיתת שני בני אהרון שאירעה בשל כניסתם לקודש הקודשים ללא רשות, מצווה האלוקים למשה כי אהרון ייכנס לקודש הקודשים רק פעם בשנה: ביום הכיפורים. בהזדמנות זו הוא מוסר לו את ההלכות המיוחדות הקשורות ליום זה. מדי שנה ביום הכיפורים יצומו בני ישראל ולא יעשו כל מלאכה.
ביום זה יכפר עליהם האלוקים מכל חטאיהם בשנה שחלפה. לקודש הקודשים ייכנס הכוהן הגדול כשהוא לבוש בבגדים לבנים (בשונה מבגדי הזהב הרגילים אותם הוא לובש במשך השנה) ויקטיר שם קטורת. אסור להקריב מחוץ למשכן או לאכול דם.וגם איסורי העריות על המשתמע מכך
פרשת קדושים כוללת דינים יסודיים לקיום חברה וקהילה ולפיכך נמסרה לבני-ישראל תוך התכנסות של העם כולו. הציווי הראשון שנאמר ליהודים: “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלוקיכם”. ואיך תהיו? אומר לנו הקב”ה במצוות שבין אדם לחברו בעיקר! כיבוד ההורים, המקלל את הוריו דינו – מיתה ואפילו השבת מוזכרת כאן הנה מטעמי אחדות התא המשפחתי.
אסור לגנוב ולגזול בכל דרך שהיא, או להישבע לשקר במשפט על דיני ממון; אסור לקלל; אין להכשיל עיור או לייעץ לאדם שלא מתמצא בתחום מסוים עצה לא הוגנת; אסור לרכל; אם ניתן להציל אדם מסכנת חיים, יש לעשות את כל האפשר כדי להצילו. אסור לשנוא יהודי נוסף, אך יש להוכיח אותו כשהוא מתנהג לא כראוי; אסור לנקום באדם שגמל לנו רע או לנטור את שנאתו בלב ולהזכיר לו את מעשיו לאחר מכן; ואהבת לרעך כמוך; יש לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן; אין לבזות את השונה,יש להקפיד על מסחר הגון ולא לרמות.
על בעל חלקת שדה להקפיד על הדינים הבאים: בשדה שיבולים, יש להותיר חלק מוגדר מן השדה המכונה “פאה” המוקדש לעניים שרשאים ליטול ממנו כשיחפצו; כאשר קוצרים את שיבולי השדה ומן הקציר נושרים שיבולת אחת או שניים, יש לאפשר לעניים לקחת אותם ועוד… קצרה היריעה לנגוע בכל החוקים בשתי הפרשות אבל החלוקה ברורה: פרשת אחרי מות בעיקר מרתיעה בנושאי של בין אדם למקום וראו כי יש להדגיש כי עבודת משכן/מקדש ניתנה לכוהנים ופרט לכהן הגדול. ולכן! הכהן הגדול הוא האחראי הישיר ויחיד לכפרת העם בחטאים של בין אדם למקום בלבד! אולם, בואכה, פרשת קדושים מעידה על הקשר הידוע ביום הכפורים של חטאים הנוגעים לבין אדם לחברו. בפרשת זאת יש חוקים מאד ברורים הנוגעים לנושא ללא כחל וסרק.
כאשר לא כהן ולא לוי ולא שום מנהיגות אחרת מוזכרת אשר תעשה בעברינו את העבודה של להיות קדושים- וקיום מצוות שבין אדם לחברו, בין אדם להוריו הנה באחריות של כל אחד מאתנו. ולא משנה כמה נהיה חדורים ביום הכיפורים בבית הכנסת בזמן תפילת מוסף וסדר העבודה… ומידה ולא רצינו את חברינו הרי לנו לחשוש.
בימים אילו הקב”ה זימן לנו הזדמנות גדולה להיות קדושים ולהגיע ליום הכיפורים עם מטען של מצות של כיבוד הורים וזקנים , ומצוות רבות שבין אדם לחברו… ימי המגפה הזאת הינם ללא ימים של קדושה נעשה ככל שניתן להיות קדושים כלפי עצמו כדי לעמוד לפני בוראינו בכל ימות השנה אמן . אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתנו
שבת שלום ומבורכת
