פרשת השבוע: פרשת בהר בחוקותיי מאת חזי ברזני
לע”נ רב אברהם ישעיהו הבר בן הדסה זצ”ל כולנו אוהבים להשתמש בביטוי : “מה דין שמיטה להר סיני ?” שפירושו מה הקשר? ראשית שנבין יש קשר, בין דיני שמיטה להר סיני, פותחת הפרשה ומעידה זה נאמר בהר סיני. יתרה מזאת זוהי שוב ההוכחה לקבלת תורה שבע”פ שגם נמסרה בהר סיני.
וככה נפתח הפסוק הרשום בפרקי אבות: “מֹשֶה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.” וכאן הכוונה לתורה שע”פ וכדי שנבין בשנת 200 לספירה הבין רבי יהודה הנשיא את הקושי בעברת התורה שע”פ ואז ערך אותה בכתובים. וחילק אותה לסדרים ע”ע – שישה סדרי משנה…. אז פעם הבאה נתקל בשאלה “מה דין שמיטה להר סיני” פשוט להגיד שכן יש קשר, דיני שמיטה בנוסף לכתוב בתורה נתנו בהר סיני ולכן הדגשת הפרשה בפתיחה “בהר סיני …”
כאשר בני ישראל ייכנסו לארץ ישראל יהיה עליהם לציין את שנות שמיטה ויובל. השנה השביעית מכונה שמיטה, ואילו לאחר 7 מחזורים של שבע שנים יש לציין את השנה ה-50 כשנת היובל. ע”פ התורה ישנן מצוות התלויות בארץ נושא השמיטה מכוון רק לארץ ישראל.
זוהי עוד עדות לזכות ההיסטורית של העם היהודי על אדמתו. עוד דבר מעניין בפרשת בהר המעידה על ערבות הדדית בין אדם לחברו. אדם שירד מנכסיו מצווה לסייע לו למצוא עבודה ולהלוות לו כספים בעת הצורך,כמובן שלא הלוואה בריבית. כאשר יהודי הגיע למצב כספי נואש כל כך ומכר את עצמו לעבד בבית יהודי, על האדון להתייחס אליו כשכיר ולהעניק לו יחס נאות. הוא ישתחרר לאחר שש שנים (בשנת השמיטה)או בשנת היובל – המוקדם מביניהם. ויש לעשות כל מאמץ, כדי לפדות אדם שמכר את עצמו לגוי כעבד.
גם אם הוא לא נפדה קודם לכן. וכאשר מגיעה שנת היובל הוא יוצא לחופשי, “כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה’ אלוקיכם.” בפרשת בחוקותיי יחסי מקל והגזר .. אבל בחירה חופשית: “אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם” פותחת הפרשה, “ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו” כשהיא מוסיפה ברכות רבות, ביניהם “ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד; והשבתי חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבור בארצכם.” במידה ולא תצייתו לדברי, מזהיר אותם האלוקים, אעניש אתכם קשות.
ואז באים פסוקי ה”תוכחה” המכילים את העונשים הצפויים, חלילה, לבני-ישראל במידה ולא יקיימו את מצוות התורה, אך התוכחה מסתיימת באופן חיובי כיאה לחברה שתמיד שיש לה זכות אבות : “גם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ה’ אלוקיהם.” שנזכה להיות תמיד בגאולה, ובני חורין בגוף ובנפש.
שבת שלום ומבורכת
